שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

זכוכיות

לפני 15 שנים. 1 ביולי 2009 בשעה 14:31

כמו לעמוד מאחורי קיר זכוכית, חשוף, אבל לא עד הנשמה.
גלוי למחצה, הרי הכל שוב עומד ביננו על קוצה של מילה.
שוב סמנטיקה. כמה יפה לי לשחק בין השורות.
אתה לא תמיד מבין, אבל זה לא באמת חשוב.
עזבתי אותך שוב.

ולא כמו בכל הפעמים שעברתי עליהן בראשי כה טוב,
בפעם הזו דאגתי לנתק את הכל. כמה יפה לי לברוח.
בבית העצום הזה הקירות יודעים יותר ממך, ללא מילים.
אבל אתה לא באמת מבין. זה לא באמת חשוב.
עזבתי אותך שוב.




________________________________
And if that day comes
I know we could win
I wonder if I'll ever see you again
Lenny Kravitz, Again



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י