זכוכיות

ובערבי שבת היא באה לבנה לתוך לבי,
בין צעיפים מתנופפים ברוח, וצלילי פעמוני מדבר,
היא באה.

היא לא תאמר דבר, אך בעיניה הגדולות כמו הכל כבר נאמר,
לפני שספרתי שנים של סופות חול המכסות את העבר,
את הריח שנשאר.

ובימים של פתאום, היא באה לבד לקראתי,
יפה ותמירה בחיוך שמסגיר את נפשה, את שמעולם לא נאמר,
את המחר,
זה נגמר.


_______________________________________
Do you remember that first night we met?
That was a moment I never will forget
Love was at first sight
You came walking through the pale,
Pale moonlight

How Many Times, Bob Marley

רוח סתיו אל החלון הביאה חזיונות
של ימים קרים ושל שלכת
ובבית שוב האף דבק לזגוגיות
וחשוון דוחק חומו של קיץ.

וכעלה נידף ברוח
כך דואות המחשבות
אל שמש בחופשה
ועל ירח שכבה בחורף
ואילן קטן שכוח
משתופף בצל אביב
ורוח יגעה נושאת משא
לעייפה עד האביב

רוח סתיו אל הדרכים הביאה הבטחות
של ימים טובים עומדים בפתח
ויונה תמימה נושאת ענף למזל טוב
ושלמים שלווים פני השמים

ועוברת לה חולפת עוד עונה ועוד תקופה
והעולם כמנהגו נוהג ומשתנה בתוך שבוע
ואני עומד תמה מתקשה קצת להבין
אבל אף פעם לא אדע, ולפני סיבה להאמין

רוח סתיו הבהירה מחשבות וזה לא די לה
רוח סתיו עשתה שירות יפה...


רוח סתיו, גרי אקשטיין

האיש הזה לא באמת חלק ממני,
הוא כאן והוא לא כמו קוסם אמיתי,
אחרי שהיה איני זוכרת את פניו,
ואת ריחו לא שאפתי לתוכי מעולם.
הוא לא שייך אלי.

ובלילה אחד הוא שלי, בקסם מילותיו,
מלטף ונוגע, מרעיד, לוחש אהבה,
ובאור ראשון הוא נמוג, נעלם אל חייו,
עד לילה אחר, עד ימים אחרים, עד רעב.
הוא לא שואל אלי.

ובלילה אחד, בתפאורה לבנה ובקבוק יין אדום,
הוא קרא היטב את פניי היחפות,
מביטה בו בחיוך נבוך ותלתלים של לילה ארוך,
משהו בי הסתדר לו כה טוב,
הוא התגעגע אלי.

אבל האיש הזה לא באמת חלק ממני,
הוא כאן והוא מכשף אותי כל לילה מחדש,
ואחרי שהלך איני זוכרת את פניו,
ואת ריחו לא העזתי לשאוף לתוכי מעולם.
כי האיש הזה בכל פעם מחדש
לא שייך אלי.



______________________________________________
"If it's love" she said,
"then we're gonna have to think about the consequences"
Cause she can't stop shaking
and I can't stop touching her and...
This time when kindness falls like rain
It washes her away
and Anna begins to change her mind
...
And I'm not ready for this sort of thing

Counting Crows, Anna begins

וגם אם כל החדר רעד, אני לא שמעתי דבר,
התכרבלתי לתוך הנתינה האינסופית שלו, והרגשתי מרומה.
משהו לא התחבר, וגם אם היה שם הכל, משהו חסר.

ובכל הפעמים שידעתי, ובכל הפעמים שהאמנתי,
כמו עיוורת, לא ראיתי דבר.

ובין סורגי הכלוב חלמתי מציאות אחרת, דמיונית, מטורפת,
ולפתע הוא כאן, במרחק נגיעה, בא כמו ימים של אחרי מלחמה.
בלי איזון, בלי סדר, בלי תשובה. רק הבנה הדדית ושתיקה.

ובכל הפעמים שידעתי, ובכל הפעמים שהאמנתי,
לא צלחתי לראות.

וכל החדר רעד, אך לא שמעתי דבר, לא הייתי שייכת.
מכורבלת בתוך הנתינה האינסופית שלו, מרומה.
משהו לא התחבר, משהו חסר. תאווה אמיתית למישהו אחר.

ובכל הפעמים שחשבתי, ובכל הפעמים שרציתי להאמין,
לא האמנתי בדבר.
מכורבלת בתוך הנתינה האינסופית שלו, ומרמה.






___________________________
Deep in my heart
Look at me losing control
Thinking I had a hold
But with feelings this strong
I'm no longer the master
Of my emotions

Tracy Chapman, For You

ימים עברו, הערפל לא עזב,
ספרתי תשעה חודשים,
זה מרגיש כמו רגע שחלף,
זה מרגיש כמו נצח.

זו אני שהפכה, אחרי שהלכת,
משהו מת גם אצלי.
משהו מת בכולנו, הפך אותנו ללא הכנה
לשברי חרס פזורים על אדמה חמה.

נסענו למדבר לחפש לך אבן,
סלע איתן מתוך הנוף שאהבת,
משהו במסע הזה ליכד בנו,
רגע לפני שהפך על קברך.

וחרטנו לך שם ותואר ומילה,
ובחרנו הכל בקפידה,
כי מה נותר לנו ממך
מלבד שברי זכרונות ומצבה?

ימים עברו, החושך לא עזב,
ספרתי שלוש מאות שישים ושלושה ימים,
ועוד יום אחד, לפניו.
וכל יום חונק, קשור בך, כל יום חסר אותך.

זה מרגיש כאילו היית כאן אתמול,
זה מרגיש כאילו עוד רגע אתה חוזר.
ולא מרפה ממני, הידיעה,
ועוד יום ועוד אחד שעובר.

ואז, בכל מילה שמתקדמת לעבר הסוף העדין, במחברת הגדולה הזו שכתבתי בה כבר שנים, אני שוב מתקרבת אליך.
משהו בי קושר אליך ולא רוצה לסגת. אתה קושר, מהדק, מביט לתוך עיני, אתה החלק שטרם נכתב על חיי. בחיי.
ואז, אני מוכנה להכל. משהו בעיניים מרגיע אותי, נותן בי אומץ לחצות תהומות חלולים, על גשרי חבל דקים, מדממים.
משהו בך קשור אלי ולא מצליח לשחרר, הדוק, חודר. מבט חד בעיניי, אל החלק שטרם נכתב. אל חיי.
ואז, בכל מילה שמתקדמת אליך, לעבר הסוף העדין, אתה בא.




_________________________________________
Cold is the color of crystal the snow-light
that falls from the heavenly skies
Catch me and let me dive under
for I want to swim in the pools of your eyes

Annie Lennox, Cold

כמו לעמוד מאחורי קיר זכוכית, חשוף, אבל לא עד הנשמה.
גלוי למחצה, הרי הכל שוב עומד ביננו על קוצה של מילה.
שוב סמנטיקה. כמה יפה לי לשחק בין השורות.
אתה לא תמיד מבין, אבל זה לא באמת חשוב.
עזבתי אותך שוב.

ולא כמו בכל הפעמים שעברתי עליהן בראשי כה טוב,
בפעם הזו דאגתי לנתק את הכל. כמה יפה לי לברוח.
בבית העצום הזה הקירות יודעים יותר ממך, ללא מילים.
אבל אתה לא באמת מבין. זה לא באמת חשוב.
עזבתי אותך שוב.




________________________________
And if that day comes
I know we could win
I wonder if I'll ever see you again
Lenny Kravitz, Again

בחדר הזה מצאתי שקט. שקט שנותן לי זמן לא לחשוב. לא להיות מודעת. החופש הקטן שלי בתוך העבדות הארורה הזו להשרדות.
אני פותחת חלון אל הרחוב הרועש, קיום אינסופי של עולם מתנהל, כאילו הכל היה כך תמיד, כאילו הזמן לא זז.
בזמן אחר, בשביל הקטן שהוביל מבית ילדותי אל הגינה הקרובה, בין קנוקנות אפונה ריחנית ותרמילי בוסר קטנים,
היו מסתתרים מפלצות ושדים, כאלה שיוצאים רק בשעות הערב החשוכות, כאלה שלא מפחדים. כזה שביל שנועד לאמיצים.
כך באינספור הפעמים שרצתי את השביל בחשכה, הרגשתי לרגע וקצת אמיצה. מתוק הוא טעם האומץ. מתוקה ההעזה.
אבל בזמן אחר, לעיירה הקטנה שלנו טרם הגיעו החשוכים האלו, עוטי מסכה, שדים דרוכים, בין שבילי האבנים ועצי הפלפלון המוכרים
טיילה רק רוח ערב חרישית, והאומץ, היה שם בזמן אחר, רק למעני.
ובזמן אפור, הרחוב השתנה, העיירה נעזבה. ננטשה. מחלונות הבתים שלנו שם, נותר רק קו תוחם על אדמה יבשה.
להזכיר מקום שהיו בו פעם חיים ונושמים. אמיצים. עולם מתנהל, כמעט אין סופי.
הזמן שלא עוזב, כל הזמן הזה שנמצא והולך ולא נותן מנוח. זמן אחר, זמן לפני, זמן שנגמר, עולם שקרס, אנשים שהלכו ולא שבו. לעולם.
רגע אחד של העזה, רגע מתוק של אומץ, רגע אמיתי של הכרה.
ברחוב הרועש המכוניות עוברות במהירות לא נתפסת, הזמן שלי נגמר באותה אחת.
קיום כמעט אינסופי של רגע בחיים, כלוא בתוך עצמו לרגע, ונגנז. כאילו הכל היה כך תמיד. כאילו היה ונעלם. כאילו הזמן הזה לא זז.




_________________________________________________________
Every year is getting shorter, never seem to find the time
Plans that either come to naught or half a page of scribbled lines
Hanging on in quiet desperation is the english way
The time is gone, the song is over, thought Id something more to say
Pink Floyd, Time

אם תבוא, אז תבוא רק אל תתקרב.
הרי ידעתי לבד, בימי השרב
עד כמה שורף בי החום הרגעי שלך.
אל תשפיל את עיניך, אל תתרכך,
אל תאמר לי מילה.

הן ידעתי לבד, בימי הבצורת
עד כמה בוערת בי מילה אחת שלך.
אם תשאל, אז תשאל רק אל תתחבר.
אל תשלח את ידיך, אל תחייך,
אל תחפש בי קרבה.

אם תרצה, אז תרצה רק אל תבקש.
כי למודה כבר הייתי בימי הרע?ב
עד כמה יא?כ??ל בי זכרון אחד ממך.
אל תביט אל תוך עיני, אל תצטער,
אל תזיל דמעה.

נתתי הכל ואחד, אני לא כאן באמת,
לא בשביל?י הדרך שלך.
אם תבוא, אז תבוא. אם תלך, אז תלך.
רק אל תשתדל, אל תתפתל,
רק אל תאמר לי מילה.

_____________________________
Sometimes you picture me
I'm walking too far ahead
You're calling to me, I can't hear
What you've said

Cyndi Lauper, Time after time

והכל התהפך וחתם ימים נושמים מאחור.
עוד רגע.
עוד רגע אחד.
והזמן הזה כל-כך זר ולא מתפשר.



___________________________
יש דברים שרציתי לומר
ואינם נענים לי
המילים שבחרתי אינן
הטובות מכולן
עמוקים מן הים הסודות
שאינם מובנים לי
שאולי לא אבין
לא אבין לעולם.

לא בכל הדרכים
שרציתי ללכת הלכתי
בדרכים שהלכתי טעיתי
וודאי לא פעם אחת
ועצבות מהלה כל שמחה
כל שמחה ששמחתי
כמו ביקשתי דבר
דבר שאבד.

יענקל'ה רוטבליט