זכוכיות

ובערבי שבת היא באה לבנה לתוך לבי,
בין צעיפים מתנופפים ברוח, וצלילי פעמוני מדבר,
היא באה.

היא לא תאמר דבר, אך בעיניה הגדולות כמו הכל כבר נאמר,
לפני שספרתי שנים של סופות חול המכסות את העבר,
את הריח שנשאר.

ובימים של פתאום, היא באה לבד לקראתי,
יפה ותמירה בחיוך שמסגיר את נפשה, את שמעולם לא נאמר,
את המחר,
זה נגמר.


_______________________________________
Do you remember that first night we met?
That was a moment I never will forget
Love was at first sight
You came walking through the pale,
Pale moonlight

How Many Times, Bob Marley