זין בעין

הם ישבו שם בחוץ, מעבירים בניהם את הג'וינט והמנצ'יז (עוגת השוקולד שהבאתי).
אני שומעת אותם צוחקים ומרגישה איך הם מציצים אלי מהצד.
בקול רם אם הם חושבים שאני לא שמה לב ובמן צחקוקים מסטולים אם אני מסתכלת.
אני בסך הכל לא רציתי לשבת בצד של השמש וגם לא כל כך התחשק לי לדבר, אבל, אותם זה לא מעניין.
מגיע לי עונש. מגיע לי שיצחקו ממני. הם נתנו לי משימות. אני גם צריכה לכתוב.
הם החליטו איך לקרוא לו.
זין בעין. אם לא, תקבלי שיפוד.

שניהם נעלמו פתאום בפנים ואז התחילו להשמע יללות וגניחות. ביחד עם התופים, זה הזכיר לי קצת מוזיקה הודית. אבל, אני לא באמת מבינה במוזיקה.
יש לי מסטר מוזיקלי. הוא מביא לי את הדיסקים ואומר לי מה לשמוע.
נראה לי שהרעש הזה דווקא מצא חן בעיניו. ממש קיוויתי שלא יתחשק לו לרקוד או שלא יהיו לו עוד רעיונות באותו רגע.
אני יודעת שאני אמורה לעשות מה שבא לו, במיוחד כשהוא השאיר את החוקית בבית (מזל שהיא עוד באוניברסיטה ושהייתה שביתה) אבל, ממש, ממש, ממש קיוויתי שלא יבוא לו לרקוד או לקרוא לי פנימה, הרעש בפנים היה כבר יותר מדי חזק בשבילי.

המסטר שארח אותנו, הוציא אותה החוצה כשהיא מלופפת כולה ברצועות עור, השמש כבר התחילה לשקוע והוא התחיל להראות לנו איך הוא גורם לה להשמיע בדיוק את הקולות שהוא אוהב. פעם הוא מלטף ופעם בכף יד פתוחה, פעם חזק וכל פעם מכיוון אחר. כשקצת החשיך הוא הכניס אותה פנימה, עדיין מלופפת כולה, שתחכה לו. כל פעם שנכנסתי להשתין, הסתכלתי עליה ולא הצלחתי להחליט אם אני מקנאה בה או לא. אני לא חושבת שאני אי פעם אצליח להתמסר ככה. אבל, הם כבר שנים ביחד, אז אולי זה עניין של זמן, אמון ואימון.


אני נורא רוצה להתמסר לגמרי. לדעת איך זה מרגיש, לתת לו לנגן עלי ועל הגוף שלי, להיות לגמרי נתונה למקצב ולאצבעות שלו, ואתמול, היה שם רגע שכמעט אמרתי לו "בוא". "בוא עכשיו".
אבל, את זה כבר הפנמתי. הוא השולט.