זין בעין

אולי אני לא משורר
אך יש לי מה לומר
ולדבר במשפטים שלמים
נשמע לי מנוכר.

מתחשק לי שיר לכתוב
שסאביות ירשים.
כמה קשה לכתוב שיר-שור?
עובדה - כולם עושים.

לוקחים משפט ארוך
ומחלקים אותו לשניים;
מוצאים דימוי וחרוז
וזה זורם כמו מים.

חושבים על סאבית מועדפת,
אחת ברת-שכנוע;
חושבים מה היא תרצה לקרוא
לקראת הסוף-שבוע.

"הו סאבית, כה יפה את,
שבירה; אך יש לך כוח,
ורק אני, זה שחיכית לו,
יכול אותך למרוח

(על הרצפה, הכוונה!)
מושפלת ושפופה,
צועקת, משתוללת,
אבל תמיד יפה"

ועוד כהנה וכהנה הבלים אשפוך,
כי מה זה משנה בעצם אם זו שפת רחוב?
או אם אין שום משקל פה, או רצף או תחביר,
או אם השיר נראה כמעט כמו גרפיטי על קיר?

הקיצר, בואי כבר, אני כולי בקריז,
כי לא פשוט למצוא היום זיון שלא ירגיז
שלא תרצה מילים יפות, חיבוק או נשיקה
שאת רגליה חיש תפתח בלי פסיכולוגיה עמוקה,
שלא אכפת לה אם אני גומר טיפה מהר,
שרק תגיד, כשתלך
תודה לך,

מאסטר.



[כוסאומו, נראה לי המילה האחרונה שמה.. איזה משהו השתבש לי.. טוב, לומשנה. ביי.]