|
|
|
האם אי פעם תסלחי לי?
האם אי פעם אצליח לגרום לך להאמין לי באמת?
האם אי פעם תאמיני לי שאני גם בן אדם "טוב"?
האם יש לך ספק שאני אוהב אותך?
האם כל מה שעברנו לא היה לשווא?
האם תתני לי לאחוז אותך בפעם הבאה כשתרצי לפול?
האם ראית את השמש מבצבצת בין העננים השחורים ונכנסת לנו לכיסים?
האם ראית אותי?
האם ראית אותנו?
האם ראית את העתיד?
האם ראית את הגשם באוגוסט?
Have you Ever Seen The RAIN?
חבל שלא הייתי שם בלונדון
לצרוח איתה את
It was just like a movie
It was just like a song
My God, this reminds me
Of when we were young
ואחכ ללכת לאכול במד הטרס אפטרנון טי
אפילו שהיא נראתה יותר טוב כשהיתה צעירה ועם קצת יותר אדל עליה
היא עדין מרגשת ומצליחה להזיז לי שם משהו בפנים
קיבוץ שלם הגיע לכבוד אחרון
ילדה אחת שצרחה שהיא מתגעגעת
ובן אחד שביקש סליחה כי לא כיבד בזמן
ואשה אחת, אשתו, כבר אלמנתו
שאלוהים יודע שלא היה לה קל
אבל עשתה ה-כל בשבילו
חוץ מלהוריד תירח, ולהמציא תרופה
באמת שעשתה הכל
הלוואי ועלי יגידו שככה אהבתי מישהי
והכל ככ ברור
והכל ככ פשוט
תחיה היום
לא מחר, ולא בעוד עשור
תחיה, תאהב, תזדיין, תעשה טוב, תבקש טוב
מגיע לך
ולה
היום.
והיה קררררר
והוא קבור
והשמיים היו ככ כחולים.
ויש עוד יום חדש בחוץ- הוא ככ, ככ נחוץ.
קר כל כך
והמילים,
כמו סכינים,
ננעצות עמוק עמוק
בלב הקר והקטן
אבל בעיקר שדים שעולים מלמטה
קוראים לי לבוא לשחק איתם,
מזכירים לי דברים שניסיתי לשכוח
אז נכון שלכולם יש שדים
ובדכ אנחנו יודעים איך להשתיק אותם עם סטירה טובה
לדחוף אותם חזק לתוך המגירה ולא לזכור שהם קיימים
ולהמשיך בחיים כאילו כלום
אבל מדי פעם, צץ לו איזה שד שפותח את המגירה קצת ומחייך בשדונית
ולמרות שאני מנסה לסגור אותה עליו
הוא מצליח להשתחל
והכי גרוע
כשהוא קורא לכל החברים שלו
השדונים מפעם
ההוא של הערך העצמי
והשדון של הדברים שאתה לא אוהב בך
והשדון השובב של הדברים הרעים שעשית
ואם זה היה סתם דר' סוס אז היינו מגיעים לשדון כ, ל ו-מ
וכשכולם ביחד יוצאים
באמת שקשה לי להתמודד איתם
ובא לי לצעוק שיעזבו אותי בשקט
אבל בסוף אני נכנס למגירה ומנסה למצוא שם קצת שקט
ומזכיר לעצמי את גודס אנד מונסטרס
No one's gonna take my soul away
I'm living like Jim Morrison
אני לא ככ מצליח להבין למה
אבל אני חושב שהייתי שמח למחוק הרבה דברים מהזיכרונות, כמו קלמנטיין
להתחיל בראש צלול, שוב, ולקוות שהפעם לא יקרו לי אותם דברים שהביאו אותי לצוק הזה
זה לא את האנשים שהביאו אותי לפה שאני רוצה למחוק
וגם לא את הדברים הרעים שקרו לי בדרך ובטח לא את השמחים
זה את הדברים שמלווים אותי כבר יותר מדי שנים
הדברים שמעולם לא הצלחתי להסתכל בלבן של השמש ולנסות לכבות אותם
הדברים שנמצאים שם מאחור והראש לא יכול להיות צלול בגללם
הדברים שנראים לי כמו נצח וכאילו היו פה תמיד
ואני מנסה לשנן את זה שוב ושוב עד שאולי באמת אלמד ואצליח
Everybody's gotta learn sometime
Everybody's gotta learn sometime
Everybody's gotta learn sometime
And everybody's gotta learn sometime
ולמה באנגלית הכל נשמע יותר טוב?
אטרנל סאנשיין אופ דה ספוטלס מיינד
כשתקראי לי,
אני תמיד אבוא
לא משנה איפה תהיי, ואיפה אני,
ואני אבוא הכי מהר שיש
כדי שלא תהיי לבדך
כשתרצי שאחבק אותך,
אצמד אליך חזק חזק
ארגיש את כולך
נדבקת אלי
ולא אעזוב
כשתרצי שאנשק אותך,
אצמיד את השפתיים
למצח שלך
ואשק לך בעדינות
תקראי לי ותבקשי חיבוק נשיקה ושלא אעזוב לך את היד לעולם
אז בסוף גם חצי השעה האחרונה עברה
ובסוף הדמעות התייבשו מעצמן
וכאילו לא עברו שנתיים
אני שוב מסתובב לצד השני ונעלם...
לא ביקשתי הרבה, אני חושב
לאהוב אחת
באמת אבל
ושתאהב אותי בדיוק חזרה
ולקום לידה בבקר ולדעת שהיא שם תמיד
ולחזור איתה בערב ולשאול איך היה
להתכפת איתה בלילה במיטה
עם נשיקות קטנות על העורף
יד אחת תלטף
ויד שניה שתשחק לה בשיער
ולא צריך אפילו אח או קמין או ארובה
ואולי בעצם זה כן הרבה
לרוב האנשים אין באמת 'טרו לאב' כזה
ששווה למות עבורו
אין דבר טוב יותר מאהבת אמת (חוץ מבכח"ע כמובן)
ובסוף בחצות
קיבלתי כל מיני הודעות מברכות
שבאמת, הלוואי וכל מה שאיחלו לי יחזור גם אליהם חזרה
אבל זאת לא הברכה שרציתי
בסוף באמת צריך רק ברכה אחת
של אהבה
ובסוף 45
And in the end
The love you take
Is equal to the love you make
בשתי עיני
וכלפעם שאני שומע את הגרסא הזאת
שאין בה הרבה מילים
אבל הפריטה,
והקול שלה
נוגעים ומצליחים להרעיד לי ת'בפנים
והדמעות זולגות לבד
ים של אהבה
ואולי בעצם הכל לא קרה
ואולי תמיד רציתי אותה
ואולי זה תמיד אני שהורס
ואולי מהכל אני רק נופל וקורס
אולי אני בכלל לא צריך ניתוח בעיניים
בשביל לראות את כל מה שהפסדתי בינתיים
ואולי בעצם צריך ממש מעט
נשיקה
ליטוף
חיבוק
ומבט
ואולי אני בעצם אוהב אותה
רק לא ידעתי לומר
ואולי הדמעות שיוצאות מהלב
מסבירות לי את מה שנגמר
ואולי היא שלי
ואולי היא שלך
ואולי בעצם היא לא פה איתך
ומרוב אולי שכחתי את הבטח
שאני איתה רוצה לחיות (לנצח)
ובאמת חבל שאי אפשר להרים את המחט
לשים אותה על הפס השחור הראשון
לעצום את העינים ואת המחשבות
ולשיר איתו ביחד (ועם אדל)
עד שהכל יראה כמו חלום רחוק
"ואולי תאהבי אותי עד הסוף
בלי פחדים ובלי היסוסים
אני רק בן אדם שעומד על החוף
ומחכה שאולי תנסי"
