בול

אבל בעיקר שדים שעולים מלמטה

קוראים לי לבוא לשחק איתם,

מזכירים לי דברים שניסיתי לשכוח 

אז נכון שלכולם יש שדים

ובדכ אנחנו יודעים איך להשתיק אותם עם סטירה טובה

לדחוף אותם חזק לתוך המגירה ולא לזכור שהם קיימים

ולהמשיך בחיים כאילו כלום

אבל מדי פעם, צץ לו איזה שד שפותח את המגירה קצת ומחייך בשדונית

ולמרות שאני מנסה לסגור אותה עליו

הוא מצליח להשתחל

והכי גרוע

כשהוא קורא לכל החברים שלו

השדונים מפעם

ההוא של הערך העצמי

והשדון של הדברים שאתה לא אוהב בך

והשדון השובב של הדברים הרעים שעשית

ואם זה היה סתם דר' סוס אז היינו מגיעים לשדון כ, ל ו-מ

וכשכולם ביחד יוצאים

באמת שקשה לי להתמודד איתם

ובא לי לצעוק שיעזבו אותי בשקט

אבל בסוף אני נכנס למגירה ומנסה למצוא שם קצת שקט

ומזכיר לעצמי את גודס אנד מונסטרס

No one's gonna take my soul away
I'm living like Jim Morrison