ולפעמים כשנגמרות המילים
ויש הרגשה שהכל כבר נאמר...ולא נאמר עדין כלום
נשאר רק לתת לזמן זמן , ולהיות
IM IN NOW
איזה שיר יפה ואיזה טובים הם, היא.
ולפעמים כשנגמרות המילים
ויש הרגשה שהכל כבר נאמר...ולא נאמר עדין כלום
נשאר רק לתת לזמן זמן , ולהיות
IM IN NOW
איזה שיר יפה ואיזה טובים הם, היא.
גם נפלתי בפח סיכום השנה וזה..
אז מה היה לנו ב2025 הזאת
מלא הופעוות,, מלא מלא מלא...באמת מכל הבא ליד בכל מקום כמעט
הופעה בלונדון
כמה תערוכות
גם דברים תרבותיים מוזרים...ממשששש
מלא ברים ומלא יין שנמזג
גם ג'ין גם טוניק
וגם קוקטיילים פה ושם
דווקא מסעדות פחות אבל אחת בחשיכה..לשוקולד!
מסיבות- מיניות, רגילות,דארקיות אייטזיות, פוליות, מזיממושיות, מגעילות
סופסופ רשיון A אחרי שדחיתי מליון שנה
אופנוע חדש- 750, חמוד ממש
חו"ל- פעמיים אבל 3 ערים שבכולן הייתי כבר
יורודיסני אחד
לונדון! הפתעת השנה
בת מצוווש
בכור עם תעודת הצטיינות
דירה ששופצה, וקיבלנו את כל הכסף ממס רכוש!
ואפילו רגע לפני סיום השנה סיימנו הכל ואפילו תושכר
מלון שנפתח מחדש...
מלא נסיעות, מלא מלא...עם הרכב, עם האופנוע, בשמש ובגשם
סיום עבודה
סיום מגורים
סיום קשרים
טיפולים
מכל מיני סוגים
לבד
ביחד
בסאטיה
קעקוע ראשון.....
שעושה חשק כבר לעוד
המשך שיפוט
הקפצה לליגת העל
שיפוט במשחק של מכבי..גליל עליון, הפועל!
מלאאא שעות מבוזבזות על גלילה אינסופית (חייב להגמל)
מרתון ת"א
מרוץ הלילה
פעמיים 10 קמ בלי לרוץ כמעט לפני
הפסקתי קבוצת ריצה
לא נרשמתי לחדר כושר
לא עשיתי פילאטיס
סקס טוב
סקס רע
סקס בינוני...
משו קינקי אחד..
משו שממש רציתי
משו שלא קרה..
וכמובן החטופים שחזרו!
אלו שלא חזרו חיים
ביבי שעדיין....
אז סהכ שנה מעניינת
ובאמת
שנה שהתחילה בלולה מארש
ונגמרה בשלום חנוך
אז שלום לולה
ו-
I GOT YOU 2026
אז תיכף בכל מקום יתחילו לסכם את 25
וכל אחד יוסיף משלו ומה הוא עשה/לאעשה/זוכר/רוצהלשכוח מהשנה הזאת
וגמני נפלתי בזה ועברתי על אינסוף תמונות בגלריה
וכמעט בכיתי, בקטע טוב! , מכל מה שקרה ועברתי ועברנו השנה
אבל במקום להיות כה גנרי ומשעמם
בא לי סיכום שנה אחר
של
מה הרגע שלא תרצה לזכור כי הרגשת ככ מובך השנה
כמה פעמים נשבעת שאתה מתחיל מיום ראשון ב...
על איזה קניה מיותרת השנה אתה מצטער ואפשר לזרוק אותה ישר לסל וחסל
מתי הרגשת ממש חרא כשגמרת ולמה
כמה פעמים הרגשת שבא לך להעלם מעוד התקף של חרדה חברתית
איזו סטיה עברה לך בראש ונבהלת כי כמה שזה מגעיל
לאן לא טסת השנה
את מי לא נישקת השנה
למי איחלת למות מכל הלב השנה, (חוץ מביבי )
ושאלת הבונוס של השנה
מה היה הסקס הכי גרוע השנה?
איי בי סי די אי פאק יו 2025, וולקם 2026
תמיד כשמגיע כריסטמס יש לי חשק להמון דברים
לברוח לעיר קרה, להסתובב שם בין שווקים עם כוס יין אדום מדי וחם מדי ולאכול לביבות
להשאר בבית עם הילדים, להכין מלא ממתקים ולראות הגרינצ' ושכחו אותי בבית בפעם המיליון
להכניס את היד עמוק מתחת לחולצה שלה בשביל לחמם אותה
לספור את הימים עד סוף השנה ולהבטיח לעצמך שאת השנה הבאה תעשה שתהיה הרבהה יותר טובה
לחכות לנשיקה הכי שווה שיש, לעצום עיניים ולבקש שכל הנשיקות יהיו מושלמות ככה כל השנה
לשמוע את כל שירי הכריסטמס הקיטשים שיש
ולזכור שאפשר להשאיר את כל האורות עד ינואר
כי זה המקום שלנו- ואנחנו קובעים את החוקים...
Can we always be this close forever and ever?
היא לא תכננה את זה ככה, עוד יום שישי והיא בסך הכל רצתה לצאת קצת להתאורר ולרקוד ואולי שמישהו יפלרטט איתה ויזמין לה כוס יין.
אחרי בדיקה עם כל החברות, אף אחת לא יכולה/רוצה לצאת, "מי יוצא בשישי תגידי לי, את בת 17?" "איככ בשישי רק הערסים ברחובות" - זה מה שהיא שמעה מהן
אבל משהו בה בער בה לצאת, היתה לה הרגשה שגם אם תצא לבד, זה עדיף מעוד שישי בבית.
אחרי שבדקה קצת איזה מסיבות יש היום, בחרה איזו מסיבת אייטיז משעממת והחליטה להתארגן, כרגיל אאוטפיט שחור, שחור בעינים, והמגפיים השחורים החדשים שקנתה לכבוד החורף שלא הגיע
כשהגיעה למועדון, בחרה לה פינה נחמדה ומאוררת שלא יעשנו עליה ורקדה עם עצמה
דארק אייטיז, כמו שהיא אוהבת , והזכיר לה את הימים שהיתה בתיכון, רוקדת בפינגוין עם גברים שהיו גדולים ממנה בעשור.
"דנה?" זאת את? פנה אליה קול שרקד צמוד מדי
היא לא הבינה מאיפה הוא הכיר אותה, כי לא היה לה מושג מי זה
אבל הוא היה די חתיך והיא חשבה לעצמה- מענין מה יקרה אם אגיד שאני דנה
"היי- זאת אני: אמרה וחייכה את החיוך הפלרטטני שלה, אבל תזכיר לי, מאיפה אנחנו מכירים?
את באמת לא זוכרת? אני יואב, היינו ביחד במסע לפני כמה שנים, אני חושב שהיית עם חבר שלך אז ולא יצא לנו לדבר אבל אני זוכר אותך
כל המסע הסתכלתי עליך ורציתי להכיר אותך אבל היית תפוסה.
לא השתנית בכלל, הוא אמר וחייך,
והיא חייכה חזרה- בטח שהשתניתי, רואים את השנים שעברו..אתה סתם מחמיא, ובכלל חשוך פה אתה לא רואה אותי באמת
בואי נצא, אמר ולקח את ידה, בדרך עוד עצר בבר והזמין לשניהם 2 שוטים.
והרימו לחיים- "לחיי המסע" הוא אמר
בחוץ היא ראתה שהוא באמת חתיך ואולי יצא לה טוב שהיא דנה היום.
אחרי סמול טוק קצר, ואחרי שהמציאה לעצמה סיפור על איך הם נפרדו אחרי שהיא תפסה אותו בוגד עם חברה שלה, ועוד סיפורים שהמציאה על המקום, היתה שתיקה
היא ראתה כל הזמן איך הוא סוקר אותה מלמעלה למטה, ומשהו במבט הזה מצא חן בעיניה.
"רוצה שנסע לאכול משהו"? מיציתי את המועדון הזה, וגם השירים מזעזעים אי אפשר לרקוד בכלל.- אמר לה
ודנה החדשה אמרה לעצמה- מה כבר יכול להיות, הוא נראה נחמד סך הכל, ואנחנו כבר מכירים שנים מהמסע וחייכה לעצמה בלב.
בזמן האוכל, היא כבר קלטה שהוא קצת דומיננטי, הוא הזמין לה מה שהוא רצה, והושיב אותה לידו בדרך שהוא רצה ומדי פעם העביר יד על הלחי שלה ועל העורף.
ומשהו בזה מצא חן בעיניה, והיא הרגישה בטוחה לידו.
כשסיימו, היא אמרה שהיה לה ממש נחמד לפגוש אותו אחרי הרבה שנים אבל כבר מאוחר והיא רוצה לחזור הביתה
אני אקח אותך, אין בעיה ,הוא אמר
כשהגיעו אליה, היתה שתיקה, קצת מביכה
אני רוצה לומר לך משהו- הוא אמר
אני זוכר את חבר שלך, פגשתי אותו אחרי המסע והתאמנו ביחד בחדר כושר
הוא סיפר לי מה את הכי אוהבת לעשות
הסקרנות היכתה בה והיא שאלה- מה אני אוהבת לעשות באמת?
את באמת שואלת? לפי מה שהוא סיפר, ממש אהבת את זה ועשית את זה תמיד
אמרתי לך שאני השתניתי, אני לא זוכרת מה אהבתי לעשות איתו אמרה, ולרגע חששה, אבל משו בו שידר לה בטחון
ומשם מקום פתאום החליטה לומר את זה בלי לחשוב -
נכון, אני עדין אוהבת לעשות את זה- אתה יכול לעשות את זה אם אתה רוצה
הוא הסתכל עליה-
והיא הרגישה שהזמן נעצר, לרגע חשבה שאולי היא מגזימה וצריך לעצור את זה, אבל אחרי שניה שנדמתה לה כמו שעה אמרה לו
תעשה את זה, תעשה את מה שאני אוהבת, אני עדין אוהבת את זה!
והדבר הבא שהיא זוכרת, זה שהוא תפס לה את הראש
הוריד אותה לכיוון המכנסים שלו ואמר לה
את מתה על זה נכון?
שמורידים אותך למטה ומתייחסים אליך כמו כלבה
תשאירי את הראש שלך צמוד לזין שלי ואל תזוזי.
היא חשבה שהיא לא שמעה טוב- ורצתה להרים את הראש ולשאול אותו- אמרת את מה שאמרת?
אבל היא שמעה מצוין, והיא החליטה להשאיר את הראש עליו, בדיוק כמו שאמר
והרגישה יותר מצוין את הרטיבות שהחלה להתפשט אצלה , ואת הזין שלו שנצמד לה ללחי ומתחיל לגדול
נכון, אני אוהבת את זה..תמיד אהבתי את זה...היא מילמלה לעצמה, עצמה את העינים
והרגישה שהיא מתחילה מסע חדש עם עצמה.
שנתיים עברו
לפני שנתיים בדיוק, הייתי מנהל תורן במלון, חג שני, סופ תקופת החגים- תמיד אהבתי את המשמרת הזאת שמסמלת שממחר חוזרים לשגרה, מגיע החורף ויהיה שקט פה
בבוקר זה קרה
כל המשמרת היתה בלארגן פה מקלטים, לטפל באורחים לחוצים, לחפש בובת עיניים גדולות שילד אחד איבד וכל הזמן עין גדולה אחרת במה שקורה שם ועדין לא נקלט
בלילה חזרתי, החנתי את הרכב רחוק (כי אם יבואו הם יחשבו שלא גרים פה..ממש גאון) מהבית, נעלנו הכל עם ספות על הדלת והלכנו לישון
לא נרדמתי עד 3 מהפחד
ב 3 וחצי הבכור העיר אותי- אבא יש רעשים בחוץ
אחד הרגעים הכי מפחידים בחיים שלי
למזלנו זה לא קרה
היינו אמורים להרצח, להשחט, להאנס, להחטף- אף אחד לא היה יוצא מזה במקום שבו גרנו
יום למחרת עם 4 תיקים קטנים עזבנו את המושבה והתחלנו מסע שעדין לא נגמר
8 דירות
סבלטים
חברים
משפחה
מלון מפונים גיהנום
סתם אנשים נחמדים
ת"א
יפו
טבריה
רמת הגולן
אחרי חודשיים קיבלנו פעמים הודעות על כך שהבית נפגע, בפעם השניה זה כבר היה נ"ט ישיר לתוך הבית ולחדרי הילדים שנהרסו כליל
אחכ התמקמנו כבר בת"א
הילדים למדו
שכרנו דירה
חזרתי להיות תלאביבי
חזרנו לצאת
להופעות
למסיבות
לסרטים
סתם לטייל ברחובות
הבנתי שאני צריך לטפל בעצמי
עשיתי טיפולים
ועוד
ועדין עושה
ועשו לי זריקות בתחת לברזל
ורצתי שוב 10 ק"מ במרתון ת"א
ואפילו הפכתי תחביב גדול למיני מקצוע
ונסיעות
מלאאאאאא נסיעות
לעבודה
לבית
כל הזמן על הקו ת"א- בית
אבל בלי בית
עם הרכב
עם האופנוע
טוב שלא עם חמור ועגלה
חגגנו להם ימי הולדת 10 ו-11
ו-15 ו-16
וגם 48 ו-49
ואפילו 50 ו-51
רבנו
שכבנו
השלמנו
רבנו
קינאנו
תפקדנו
שרדנו!
והם גדלו
מדהימים שניהם
מתפקדים
חברותיים
מבלים
מקטרים
עברו חוויות שלא יכלו לעבור בחיים הקודמים
ועמוק בפנים גם כואבים, ויום אחד זה ייצא, אלוהים יודע כמה זה יעלה לנו עוד
שנתיים אחרי
אני שוב מנהל תורן, הפעם כי אני חייב לסיים דברים לפני הטיסה
במקום לחגוג לה 10 בלונדון "חגגנו" במלון המפונים ונסעתי בפעם הראשונה מאז המלחמה לבית להביא ציוד בליווי צבאי
אז הפעם נחגוג לה בת מצווש בלונדון, וגם פריז כי מגיע איזהפיצוי על השנתיים הללו
וזה עדין נמשך
והם עדיין שם!!!!
ופצועים ומתים ומשפחות מפורקות
וכל הליצנים יושבים ומחליטים החלטות הזויות והכל קשקושים
הלוואי וזה היה חלום רחוק
אבל זה החיים שלנו בשנתיים הללו
ולא שהיה לנו רע כל הזמן
אבל היה ..וול....מעניין
ואני מקוה שזה באמת היום
היום שהכל ייגמר
ושכולם יחזרו
ושכל הליצנים פשוט יתאדו מהעולם
שנתיים
לא להאמין
וזאת התמונה האחרונה מהחיים הקודמים, רבע לחצות ב6/10
This is the day, your life will surely change
תמיד אמרו לה שהיא צריכה להיות רקדנית
כזאת שנראית דקיקה, גמישה, אלגנטית כל הזמן
אחת שנראית כאילו היא הולכת על עננים כל שעה ביום, כשהיא בתוך נעלי הבלרינה הלבנות שלה
תמיד אסופה, עם חיוך דקיק בזוית הפה
כמו של נסיכה מהאגדות או לפחות הנסיכה קסומה.
תמיד אמרו לה את זה
והיא רצתה שיהיו גאים בה עד כאב
וכמה זה כאב לה באמת
והיא, היא בכלל אחרת
בא לה לעשות מה שהיא רוצה
מתישהיארוצה
לשחרר את השרוכים הלוחצים מדי
להעיף את הנעליים
לתת לרגליים היפות שלה להרגיש שוב חיים
ולעוף על עצמה
אז זה מה שהיא עשתה
וזה לא היה פשוט
כי שנים של
וזכרונות של
וחיים של
ואחרי הרבה
היא ירדה מהבמה
ויושבת בקהל, ממש כמו אחת 'רגילה'
ורואה איך אחרים רוקדים פירואטים וערבסקות
ואת הבלרינה מסיימת בקידה
והיא יודעת שהיא הצליחה
כי היום היא הבלרינה של חייה
רוקדת עם עצמה אבל גם עם כל היקרים לה
מגשימה את החלומות האמייתים שהם רק שלה
עדיין זקופה, עדיין יפה
הכי יפה
הכי נסיכה
אבל אמיתית ולא רק על הבמה
ויודעת שיום אחד
גם תצליח לקבל נשיקה
בכף הרגל הכל כך כל כך יפה שלה
ב-31.8.15, לפני עשור בדיוק, צילמתי את הבכור עם תיק על הגב וחיוך של התרגשות ופחד, לפני כיתה א'
הקטנה היתה קטנה ממש, וכבר אז היתה מהממת מדי ושובבה מדי , ביחד
הנוף היה נוף לבנון והכפרים שהקיפו אותנו אז עדין עמדו על תילם
31.8.25
התמונה האחרונה כמעט של החופש היתה שלהן ביחד בבריכה בקיבוץ, במלון, וכנראה פעם אחרונה שהן ככה נהנות ושוחות באויר הקריר של סוף הקיץ
הגדול יתחיל יא'
הקטנה כבר גדולה ותתחיל ז' ותיכף בת מצווש והיא עדיין שובבה מדי ומהממת בדיוק
הנוף השתנה לגמרי, הבית השתנה לגמרי
הכל השתנה לגמרי
31.8.35
הוא כבר אמור להיות אחרי הלימודים והיא אולי אחרי הטיול הגדול
הנוף בטוח יהיה אחר
אבל אי אפשר לדעת איפה נגור, בעיר? בכפר? בכרם? (כן אני יודע שזה לא מה שהם שרו)
ואם בכלל נהיה?
אני אהיה בשלושת רבעי ל-60
בא לי לשלוח מייל לעצמי לעוד עשור ולשאול מה השתנה
בא לי לבלות את העשור הזה
באהבה
עצמית
זוגית
משפחתית
ועד אז הלוואי שהחודש שמתחיל יהיה טוב, שהשנה החדשה תהיה מופלאה
שמה שאני רוצה שיקרה השבוע יקרה ושזה יהיה כל כך טוב שלא ארצה שייגמר
והכי מתאים לפוסט כזה של סוף קיץ וסוף עשור השיר הקצת דכאוני אבל הקצת נכון
So let's love fully and let's love loud
And let's love now
מתוך עוד ערוץ טלגרם חדשותי:
תושבי ונצואלה נתקלו במראה בלתי צפוי לאחר שמצאו דגים ברחובות.
הדבר נגרם כתוצאה מהגברת זרימת נהר האורינוקו, שהגיע לגובה של 18 מטרים מעל פני הים.
ולי זה פשוט הזכיר את השיר היפה הזה
בא לי לריב איתך על כמה שאת יפה
אני אגיד כל מה שיפה בך
ואת תכעסי
אחכ תסתכלי במראה ביחד איתי
ואולי גם תביני מה שלי ברור
*והשיר מושלם אבל הקליפ מסרט מעצבן, אך כשקייט רוקדת כבלרינה זה יפה כמעט כמו בראד