ב-31.8.15, לפני עשור בדיוק, צילמתי את הבכור עם תיק על הגב וחיוך של התרגשות ופחד, לפני כיתה א'
הקטנה היתה קטנה ממש, וכבר אז היתה מהממת מדי ושובבה מדי , ביחד
הנוף היה נוף לבנון והכפרים שהקיפו אותנו אז עדין עמדו על תילם
31.8.25
התמונה האחרונה כמעט של החופש היתה שלהן ביחד בבריכה בקיבוץ, במלון, וכנראה פעם אחרונה שהן ככה נהנות ושוחות באויר הקריר של סוף הקיץ
הגדול יתחיל יא'
הקטנה כבר גדולה ותתחיל ז' ותיכף בת מצווש והיא עדיין שובבה מדי ומהממת בדיוק
הנוף השתנה לגמרי, הבית השתנה לגמרי
הכל השתנה לגמרי
31.8.35
הוא כבר אמור להיות אחרי הלימודים והיא אולי אחרי הטיול הגדול
הנוף בטוח יהיה אחר
אבל אי אפשר לדעת איפה נגור, בעיר? בכפר? בכרם? (כן אני יודע שזה לא מה שהם שרו)
ואם בכלל נהיה?
אני אהיה בשלושת רבעי ל-60
בא לי לשלוח מייל לעצמי לעוד עשור ולשאול מה השתנה
בא לי לבלות את העשור הזה
באהבה
עצמית
זוגית
משפחתית
ועד אז הלוואי שהחודש שמתחיל יהיה טוב, שהשנה החדשה תהיה מופלאה
שמה שאני רוצה שיקרה השבוע יקרה ושזה יהיה כל כך טוב שלא ארצה שייגמר
והכי מתאים לפוסט כזה של סוף קיץ וסוף עשור השיר הקצת דכאוני אבל הקצת נכון
So let's love fully and let's love loud
And let's love now

