כל כמה חודשים אנחנו משחקים במשחק חדש
לפעמים זה משחקים ממש טיפשיים כמו ש
פעם שיחקנו בפיל וגי'רפה וכל הזמן ניסיתי לתפוס את החדק שלה בלי הצלחה
פעם אחרת שיחקנו במעלית ונער מעליות ולא הצלחתי ללחוץ על הכפתורים הנכונים
לפעמים זה סתם משחק רגיל של אישה ואיש שמנסים לאהוב ואפילו להתנשק לפני השינה- שם אני תמיד מפסיד, וזה אפילו לו בכוונה
ואפילו היה את המשחק ההוא שהיא אמרה לי ללבוש את התחתונים שלה ולצלם, ובתמורה אמרתי לה לצלם לי אותה מאוננת לפני השינה
גם שיחקנו פעם מונופול ואני קניתי את כל הרחובות שהיא גרה בהם, והיא קנתה את כל השקרים שלי - ופשטתי רגל
והיה גם את הבוא נשחק במתנה עם עוד זוג
אז שחקנו ועלי היא צחקה
אבל מדי פעם ואפילו יותר מדי ,מדי פעם , אנחנו משחקים אחד לשני במוח-
מיינד גיימס כאלה, טוגטר, כמו בשיר
שהיא אומרת משהו
ואני לא מבין
שאני לא מדבר
והיא מבינה משהו אחר אפילו שלא אמרתי כלום
מין משחקים כאלה מעצבנים
שאי אפשר איתם
ואי אפשר להפסיק איתם- כי התמכרנו
וכזשה קורה
בא לי פשוט להעיף את כל הקלפים, להפוך את לוח המשחק
להגיד- פוס! לא משחקים יותר
וכמו ילד קטן, לקום וללכת
ואז אני נזכר בשורה שהוא שר , והיא שרה טוב יותר
Love is the answer and you know that for sure
ומבין שגם אם נשחק את המיינד גיימס האלה פוראבר
בסוף שנינו נפסיד, אבל מישהו ינצח גם בלהפסיד