אף אחד לא מבין מה מתחולל בתוכי
כאב שאי אפשר להסביר
עצב שאי אפשר לתאר במילים
בלבול מטורף
כל כך המון תחושות במקום כזה קטן שכבר מזמן נשבר לרסיסים
מה לעשות?
לאן לפנות?
לאן ללכת?
כל כך הרבה שאלות וכל כך מעט תשובות
מי אני?
מה אני רוצה?
עוד לא מצאתי שום תשובה
כל כך הרבה בעיות ללא פיתרון
מצב מייאש ומעייף
הרצון לברוח חזק יותר מתמיד
פשוט לברוח למקום שהכי מוכר לי והכי בטוח בשבילי
להישאר שם עם ההגנות שלי עם המסכות שלי
קשה לי להיות "אני" ,אני לא רגילה לתחושה הזאת
תחושה של אמת,של חופש מסוים
זה מבלבל ,כי במשך שנים ארוכות שיחקתי תפקיד אחר לגמרי
אני הייתי השחקנית הסביבה שלי הייתה הקהל שלי
וכן ידעתי לשחק אותה הכי טוב שיש
אבל מבפנים נרקבתי לאט לאט
משהו דעך בי שם
משהו נכבה
הרגש כבה
משהו השתנה שם
אולי לטוב אולי לרע
אבל זה היה התפקיד של חיי.....
לפני 16 שנים. 24 ביוני 2008 בשעה 20:36