9 בבוקר שיחת טלפון לא צפויה
אני:הלו..
היא:מה שלומך?
אני:אה אמא,אני בסדר מה איתך?
היא:אני בסדר גמור,מתגעגעת אלייך,מה איתך?מה את עושה?
אני:עושה מה שאני עושה תמיד
היא:עדיין מתעסקת בשטויות?את צריכה משהו?
אני:אמא,תמיד הסתדרתי לבד או שאת לא זוכרת?!
היא:את עדיין הבת שלי ובגלל זה שאלתי אם את צריכה משהו
אני:לא זה בסדר אני מסתדרת מצויין,מה איתך איך החיים בחו"ל?
היא:נחמד פה,קניתי לך מלא שטויות,אגב אבא מוסר ד"ש
שתיקה...
היא:את עדיין פה?
אני:כן,תעבירי נושא,אני לא רוצה להתבאס על הבוקר
היא:הוא אבא שלך את חייבת לסלוח לו
אני:אני לא חייבת שום דבר לאף אחד ובמיוחד לא לבן אדם הזה
היא:בן אדם הזה?זה אבא שלך תפסיקי עם השנאה הזאת
אני:אני לא שונאת,פשוט לא רוצה לדבר עליו זכותי לא?
היא:את לא תשתני לעולם,תמיד תשנאי אותו על הכל
אני:את יכולה להאשים אותי?
היא:לא,אבל בכל זאת,את כבר ילדה גדולה תתגברי על מה שהיה
אני:טוב אמא השיחה הזאת גולשת לנושאים שלא בא לי לדבר עליהם,אם את רוצה להמשיך ולעשות לי הרצאות אז תנתקי מעכשיו
היא:אבל את צריכה להבין שהוא אוהב אותך וגם אני
אני:אמא ביי!!ועדיף שלא תתקשרי שוב לדבר עליו,תהני ביי
ניתוק..
השיחה הזאת הרסה לי את היום....
נקווה שהיום הזה ישתפר בהמשך:)
יום קסום לכולם:)
לפני 16 שנים. 6 באוגוסט 2008 בשעה 9:58