מכורה לכאב:)

ושוב שיחת טלפון לא צפויה,כזאת שגורמת לי לרצות לשבור את כל החדר!!!!

אני:הלו...
הוא:היי ילדה מה שלומך?
אני:אין לנו מה לדבר,תעביר את אמא
הוא:אני רק רוצה להגיד כמה דברים,מוכנה להקשיב?
אני:מקשיבה,למרות שאני חושבת שלא משנה מה שתגיד זה לא יעזור
הוא:אמא סיפרה לי על השיחה האחרונה
אני:ו...
הוא:רציתי שתדעי שאני מצטער,השתניתי
אני:באמת?ולמה אתה חושב שזה מעניין אותי?
הוא:אני חושב שזה כן מעניין אותך אבל השנאה שלך גוברת על כל רגש חיובי שיש לך כלפיי
אני:נו באמת ככה אתה מכיר אותי?בעצם אתה בכלל לא מכיר אותי
הוא:אני כן,את טועה אני כל כך מכיר אותך ואת יודעת את זה,את בדיוק כמוני
אני:אני בחיים לא אהיה כמוך,בחיים!!
הוא:את בדיוק כמוני עכשיו,השנאה שלך משתלטת לך על החיים,את לא מבינה שזה יגרום לך צער בעתיד
אני:טוב אני לא צריכה לשמוע את זה ממך,במיוחד לא ממך,לא משנה מה תגיד,כלום לא ישתנה
הוא:מתי תפסיקי?תעשי משהו עם עצמך!!
אני:אני עושה הרבה עם עצמי,גם אם זה לא מוצא חן בעיניך אני עושה מה שטוב לי,מה לעשות רופאה אני לא אהיה,אני לא הבת שכל כך רצית,ואתה לא האבא שרציתי אבל מה לעשות משפחה לא בוחרים.
הוא:אני תמיד אהיה גאה בך בכל מה שתעשי רק חבל שאת לא מנצלת את החוכמה שלך,ויש לך!!!
אני:נו באמת,אחד כמוך מפזר לי עצות?שמור את זה לאנשים שאכפת להם,כי לי לא ממש אכפת!!
הוא:את לא תשתני לעולם
אני:גם אתה לא!!
הוא:אני השתנתי,את פשוט לא מקבלת את זה
אני:תשתנה לא תשתנה כבר לא אכפת לי,טוב השיחה לא מובילה לשום מקום,עדיף לנתק,מסור לאמא ד"ש ביי.