לפתע , בלי שביקשתי , נמסר אלי לעשרה ימים כלבלב אחד בשם נחשול .
לחינוך קשוח ועיצוב קפדני .
מה לי ולעבדים ? ממתי אני מאלפת כלבים ?
הוא כזה חמודי שבא לי להקיא ממנו ,
יותר מדיי מנומס ולקקן ..
כל מילה אצלו .. "בבקשה .. מותר לי ? אני כלב טוב וצייתן "
אני מתה מצחוק ממנו ..הוא מפחד להוציא מילה מיותרת ולשאול שאלות .
דבר ראשון - אסרתי עליו לאונן , שלא יחשוב שהחיים שלו ממש כזה פיקניק ,
דבר שני מהיום הוא יושן עם תחתונים ולא עירום , שלא יחלום על גמירות בכלל .
ודבר שלישי בא לי להיות אכזרית אליו , שירגיש על קצה המזלג מה עובר עלי ..
כך שאם כבר קיבלתי צעצוע כזה לשחק בו אז הוא יאכל אצלי הרבה מאד
חצ'ץ עם טבסקו ושום לקינוח .
להחשף בלי להתפשט
רציתי כבר להיות איתו , בשליטה שלו . הייתי לחוצה להספיק להתקלח ולהתכונן להגעתו . הורדתי בגדיי ונכנסתי למקלחת ..נזכרתי איך בפעם שעברה עברתי באותו מקום מקלחת צהובה , רעדתי כולי מרוב ההשפלה ..סיבנתי את עצמי במהרה ושטפתי את גופי במים החמים .לבי פעם מתוך ידיעה שאראה אותו בעוד מספר דקות , אהיה תחת שליטתו .
יצאתי מהמקלחת , התנגבתי , שמתי את הקולר שלי והנעליים שהבאתי איתי .
שלחתי לאדוני הודעה שמוכנה ..לבי זעק ואני מרגיעה את עצמי בנשימות עמוקות ומחשבות על השולט שתכף יכנס בדלת ויראה אותי כך , על ברכיי , ערומה ומחכה למאסטר שלה . האמת אין לי מושג כמה זמן חיכיתי אבל כל שנייה הייתה עבורי כמו שעה ...היה נראה לי שהוא מתעכב ..שמעתי רעשים מאחורי הדלת , היה נדמה לי שהוא בכוונה עומד שם ולא פותח אותה , לוקח לעצמו עוד כמה דקות שאמתין.. הפסקתי לנשום מרוב פחד , מתח והתרגשות .. הדלת נפתחה .
מאסטר שלי
הוא הסתכל עלי במבט קשוח וביקורתי , הרעד התחיל להתגבר ופתאום החיוך שלו כל כך ליטף והרגיע אותי , הוא אמר לי לעצום עיניים . ידעתי שהוא כאן , עכשיו , לידי וכבר אין לי ממה לפחד . אני שוב בטוחה ומוגנת לידו .ההתרגשות עטפה אותי . מסרתי לו את עצמי , לא היה אכפת לי מכל העולם בחוץ ולא פחדתי יותר. הוא ניגש אלי , נעמד מולי והתחיל ללטף אותי ...בראש , שיער , פנים , צוואר, כתפיים ...כל הזמן הקפיד שראשי יהיה מורם ושוב ליטף, התרגשתי כל הזמן הזה , רעדתי ...הרגשתי אושר שהתכופף אלי ונתן לי נשיקה חזקה וכואבת על שפתיי , נישק אותי שוב ושוב ... התמכרתי למצב הזה , לא רציתי שזה יגמר .
הוא אמר לי לעמוד על ארבע , בזמן הזה הלביש לי אזיקים בידיים ורגליים וחיבור חבל לקולר שלי , לקח למסע של אילוף כלבות , אחריו לכל מקום , לרגליו . על כל הוראה שבצעתי בהצלחה קיבלתי ליטוף וקובית שוקולד מידו ..
אחרי שיעור של אילוף נקשרתי לדלת עם הידיים מעל ראשי וחבל שקשר לי בצורה מאוד מגורה עבורי - בין השדיים , הכוס והתחת שלי . הרגשתי את החבל למטה מתחכך בי ומגרה אותי בטירוף ..הרטיבות התחילה להציף אותי כרגיל במצבים כאלה , חוסר אונים והקושי .
פתאום ראיתי שמאסטר מזיז את השולחן לאמצע החדר ולוקח תיק שלי ..
בשביל מה התיק שלי ? מה יעשה איתו ? ..
הוא שם אותו על השולחן כמו בחדר ניתוח ומתחיל לנתח את תכולתו ..זה היה שונה מפעם קודמת שרק הציץ לתוכו מה מחזיקה בתיק . הפעם הוא הוציא כל פרט הכי קטן החוצה ובחן ביסודיות ..חבילת מסטיקים נזרקה ישר לפח , טישו -לא יודעת למה הוא זרק ...השאיר לי בושם שלי , פינצטה , פודרה , מברשת שיער וכו' . עם כל פריט הרגשתי כמו סטירה בלחי , היה לי מאוד קשה כל המראה הזה , מעולם אף אחד לא חדר לי כל כך לפרטיות .התאפקתי לא לצעוק עליו למרות שיצאו לי כמה מילים לעברו ותקפתי אותו - "דיי , חוצפן , מניאק , תפסיק כבר! " ...על זה גם חטפתי כמה מכות . הייתי המומה מכל התמונה שהתרחשה מול עיניי , כעסתי על החוצפה שלו לחטט ולזרוק דברים שלי לפח בכזה בזלזול . איך הוא מעיז להחליט על הצורך והשימוש שלי בהם ?
פתאום ראיתי שהוא הוציא תיק חדש , מאוד יפה ויוקרתי, שם אותו על השולחן ומתחיל להעביר את חפציי לשם . הבנתי שקנה לי תיק לטעמו במטרה לפנק אותי במתנה ממנו. .
אני כל כך אוהבת שהוא קונה לי מתנות , בהן אני מרגישה את אהבתו כל פעם שמקבלת אותן . הכעס וההלם התחלפו בערכה ואהבה למאסטר שלי שתמיד יודע איך לפצות אותי על כל מה שעוברת איתו או בלעדיו .
אהבתי את הערות שלו בקשר לחפצים שלי ולתיק הישן . הוא רצה לזרוק גם אותו אך התחשב שהוא של אחותי וביקש יותר לא ללכת איתו .הערה שלו הזאת הכי צורבת לי בראש : " להבא כאשר אבדוק את התיק שלך תוודאי שיהיה נקי כי בפעם אחרת תענשי על הבלגאן הזה ."
באמת עד שאני מנקה תיק זה רק שמחליפה אותו לתיק אחר ..אחרי שנמאס לי מהישן ..אבל התיק הזה שמאסטר קנה לי יש לו חשיבות היום אחרת לגמרי בעיניי . כאשר שמעתי כמה הוא עולה נדהמתי ממחירו (במחיר שלו אני קונה לפחות 8 תיקים שרגילה לרכוש בכל מיני צבעים) . מעולם לא היה לי תיק כזה יוקרתי , מעולם לא חלמתי על תיק ברמה כזאת ...
החלק השלישי היה כולו אפטר קר אחד גדול ..התמזמזנו על המיטה , ברגעים מסוימים ראיתי בנו זוג ונילי עם ליטופים וליקוקים , באחרים אדון ושפחה כשהוא חיבק אותי בכוח וצבט אותי בכל גופי.
כשהתלבשתי לצאת , לקחתי את התיק החדש שלי נשקתי אותו והצמדתי לחזה שלי ..
מאסטר הסתכל עלי בחיוך ואמר :
"תענוג גדול היה לי להעניק לך מתנה ."
כמה שהחיים של נשלטת שונים מכל נקבה אחרת ..
עשיתי שטות במילה עדינה ובזאת הדאגתי את אדוני .
במצב רגיל / ונילי הייתי כועסת על עצמי ומחפשת אשמים .
אבל במצבי אני כלל לא עסקתי בזה..יש לי שולט , שהוא ישבור את הראש ..
אחרי שהכל נגמר ברוך השם בלי נזקים פיזים ונפשיים מאסטר בשר לי על התשלום שלי .
לא אסתיר שקיוויתי שזה יחלוף לו והוא יבין אותי ויסלח ,אבל המציאות לא תמיד דומה לחלום .
הוא חיכה לסוף טוב יחד איתי וכשזה הגיע אמר לי בקול הקשוח שלו שהעונש עבורי מצפה לי :
על ברכיי אני נקשרת למוט פישוק , נשענת על המיטה עם ידיים שקשורות לצדדיה .
25 הצלפות .
שני שוטים .
אחד זה שחותך אותי כמו סכין ומשאיר לי פס אדום עם כל הצלפה ..
השני זה שהכובד שלו מוריד אותי לרצפה , קשה להתרומם אחרי זה מהכאב שהוא גורם לי.
ההצלפות בעיקר על התחת והכוס ...
שמעתי את גירסת העונש והתחלתי לרעוד. ..
מרגישה פחד ומרחמת על עצמי , מכינה כמות הנוזלים לדמעות , יבבות והבכי .
זה עונש מאוד קשה ..רק מלדמיין אותו כואב לי .
אבל למה אני כל כך רטובה כבר עכשיו ?
החיים מבוססים על ארבעה יסודות :
אושר
עצב
אהבה
עונג
איזו מילה היית מוריד ואיזו מוסיף ?
הגיע אלינו גבר בסביבות גיל 50 , נראה לא רע לגיל שלו .
אני כמובן ישר הצעתי לו קפה/תה/מיץ ..
הוא ענה בכזאת קלות ופשטות כאילו זה דבר שגרתי לגמרי :
"לא , תודה . יש לי סרטן "
נעמדתי דום כמה דקות ולא יכולתי לדבר ..
אחרי זמן מה בגמגום קל שאלתי : "בכל זאת מה אפשר להציע לך ?" – כנראה שזאת הייתה טעות מצידי להתעקש ,
כי התגובה שלו הייתה לי כמו סטירה :
" את יכולה להציע לי בריאות ? "
כאן נכנעתי .
שמתי על השולחן מים מינרלים , לפחות הרגשתי שאני בטוח אזדקק להם .
הוא התחיל לדבר על עסקים ואני לא מסוגלת להתרכז ..
המחשבות מציפיות אותי ואני רק חושבת מה עובר על אותו האדם , איך החיים שלו נראים היום ,
איך הוא מתמודד עם הסבל וגזר הדין שלו .
הפגישה הייתה לא מוצלחת ובסוף ליוויתי אותו לרכבו .
בדרך שאלתי הוא איך מרגיש ומה הטיפולים שעושה ..
הוא חייך אלי ואמר :
" היום לחיים שלי אין ערך וכבר כלום לא יכול לרגש אותי ,
אני טס לחופשה בחו"ל שבוע הבא רק בכדי לאומר לעצמי שהייתי בחול פעם אחת בחיים שלי.
כל חיי עבדתי וחסכתי הון , היום ההון שלי אלה הימים שאני חיי .."
הוא השיט לי יד לפרידה , הרגשתי כאב חונק בחזה ועצבות רבה ,
ליוויתי אותו עם מבטי עד שנעלם מהאופק ,
עומדת קפואה ..ובוכה .
איזה כייף !
מאסטר שלי פישל היום ונתן לעצמו עונש – לכלבה (לי) מותר לאונן כמה שרוצה עד מוצא"ש .
ועוד הוא חייב לחרמן אותי בדרך ..
כבר גמרתי פעמיים על הבוקר וזה רק התחלה של יום ..
נראה לאיזו כמות של גמירות אגיע עד מחר בלילה ..
חלמתי שאני ישנה בתוך הכלוב ..
חם ונעים שם ,יש הרבה אוויר מסביבי ורצפה ישרה ולא מרעישה ..
בעיקר בטוח בו כי הגנבים לא יכלו לפרוץ את המנעול שלו , הוא כבד ועשוי מפלדה ..
אני מקבלת ומוציאה נוזלים בלי לצאת ממנו , אוכלת בלי לשנות תנוחה ,
מתכרבלת לעצמי ונרדמת בשלווה ובאושר .
כשהתעוררתי מהחלום הבנתי שהכלבה זקוקה למקום שלה ,
לפינה בה תרגיש כמו שמרגישים בבית .
נתבקשתי על ידי אדוני לקחת איתי לעבודה פלג היפה שלי .
הפלג שלי כמו תכשיט - אני מאוד אוהבת לשחק איתו ולהסתכל עליו כשבתוכי.
הוא כסוף , חלק ומבריק , בקצה שלו יש אבן יפה בצבע כחול זוהר שרואים אותה בכל תנוחה .
בקיצור תכשיט ראוי ומתאים לכלבה כמוני , במיוחד טוסיק שלה .
בעבודה הוא היה מונח במגירה וכל דקה פנויה שלפתי ידי בכדי לנצל אפשרות לגעת בו .
מהבוקר מאסטר שלי אסר עלי לעשות פיפי – חלק ראשון מהעונש שקיבלתי .
למזלי עד שעה 10 באמת לא הרגשתי צורך ..
לקראת שעה 12 ..כבר ראיתי את עצמי מצמידה רגליי ומתאפקת .
שאלתי את אדוני אם יכולה להתפנות כי תכף מתפוצצת וקיבלתי מכה על הראש – משימה שהטריפה לי את הגיון ואת החושים .
נגשתי לביצוע :
נכנסתי לשירותים , נעלתי את עצמי היטב שם שלא יפריעו לי והתחלתי במשימתי ...
טיפות הראשונות של פיפי נחתו על האצבעות שלי , הרגשתי את החום של גופי והריח ..
זה נורא הדליק וחרמן אותי .
עצרתי את הפיפי עם ידי בכוח , ליקקתי אצבעותיי היטב ובאותה יד לקחתי את הפלג שלי .
שחררתי את הפיפי שנזל בדיוק על הפלג , בכדי להרטיב אותו ולחמם .
אחרי שוידאתי שכל הפלג עטוף בנוזלים שלי הכנסתי אותו לתוך פי ומצצתי כמו זין .
כאשר היה נקי החדרתי אותו לכוס שלי בכדי לאסוף את הרטיבות שנצברה כעת . ניסיתי קצת לזיין את עצמי עם הפלג אבל ידעתי ברגע שאתחיל כבר לא אעצור ...
לא קיבלתי הוראה כזאת ממאסטר שלי , לכן החלטתי לא לקחת סיכון ולפשל שוב ..
הכנסתי את הפלג , עם כל המיצים שלי ישר לתוך התחת .
מצד אחד הרגשתי שסתמתי את עצמי ויהיה לי מעכשיו יותר קל , מצד שני החרמנות שלי לא הפסיקה לשגע אותי .
לא ניגבתי כשסיימתי להשתין ..
עם תסכול רב לבשתי בחזרה תחתונים , הידקתי אותם למותני שלא יחליקו בטעות , לבשתי מכנסיים וחזרתי למשרד .
בהמשך היום אני יושבת בפגישות עם האנשים ,
חייבת להתרכז בנושא המדובר והראש שלי במקום הזה שנמצא בין רגליי ..
טלפונים , פקסים , דיונים , משא ומתן – כל זה כבר לא מסביבי כי הכוס שלי כרגע עסוק בלבקש תשומת לב ומגע ,
התחת המסכן שלי נמצא בתוך שלולית ובתוכו תקוע הפלג שמכאיב לי ..
פעם קר לי פעם חם לי ומדיי פעם הצמרמורת מעצבנת ומציקה לי .
מצב מורכב מאוד לנשלטת כמוני ששולטת בכל העולם מסביבה..
רק לא בעצמה ..
היינו באמצע סשן מאוד כואב עבורי . הפעם מאסטר הכאיב לי ברמות שונות ולא מחרמנות במיוחד , צרחתי מכאבים וכעסתי עליו , היו דמעות של זעם , רציתי כל כך ליהנות וקרה בדיוק ההפך.. סבלתי מכל כאב .הייתה תחושה מצידי שעוד רגע ואצטרך להיזכר במילת הביטחון שלי שמעולם עדיין לא השתמשתי בה . אולי הוא מנסה אותי ורוצה שאומר אותה ? אולי זאת הצורה החדשה להעניש אותי על כל הסוררות שלי ? אולי הוא מותח את הגבולות ובוחן סף הכאב שלי ? לא ידעתי את התשובות לכל שאלותיי...
הוא הפיל אותי למיטה קשורה באזיקים , ידיי ורגליי , קשירת חזיר כך שרגליי מחוברות לכפות ידיי, כואבת , אומללה ומסכנה ..מתחננת לרחמיו וממשיך להכות אותי ...עד ש..
פתאום , אני מנסה לעכל שמאסטר שלי בקולו הרך והעדין שלו , מציע לי לקחת את הפיקוד ולהפוך תפקידים . לא האמנתי לו , חשבתי שהוא צוחק איתי , שאלתי אותו האם הוא רציני ..קיבלתי תשובה "כן" .
לרגע נהיתי מבולבלת ..עוד לא מתאוששת לגמרי מהכאבים שעברו עלי לפני דקות ספורות..ראיתי בדמיוני עבד שאני מתעללת בו לשביעות רצוני וחייכתי לו.
מאסטר שאל אותי האם אני רוצה ומוכנה לשלוט בו עכשיו ..לקח לי כמה שניות לירות לו תשובה ..בתוך תוכי אני לא שולטת וזה מעולם לא היה חלומי . זה יותר משחק , שעשועון . אם הייתי יכולה באותו רגע לבחור מצב הייתי בוחרת בקרבה עם מאסטר מצד הנשלטת שבי ..אבל ..החלטתי לנצל את ההזדמנות שניתנה לי ולכי תדעי מתי ואם בכלל אקבל אותה שוב.
עניתי שמאוד רוצה וכך עזרתי לעצמי להשתחרר מהתהיות שחלפו בראשי . רציתי בעיקר לנקום בו .
נקמה מנטאלית בשליטה פיזית שהמטרה שלה להביא אותו למקומי , שיחוש את המצבים היותר ופחות נעימים שלי - מהצד שלו .
ניסיון חיי לימד אותי שתמיד צריך לשים את עצמי במקום של האחר בכדי להבין אותו יותר טוב .
בשליטה ההפוכה הזאת המטרה שלי היא - ששולט יחווה חלק מהתחושות שעוברות עליי בשליטתו , שיחוש אותן על עצמו ויוכל להבין ולחבר את שליטתו בצורה רגשית ועמוקה בצידו .
ברגע שקיבלתי את האור הירוק , הנשלט שלי היה כאן , לרגליי ולרשותי . החלטתי שדבר ראשון צריך לקחת לו את החופש פעולה , לכן האזיקים היו כאן הראשונים . חיברתי אותם לידיו , ראיתי שכבר הוא סובל מזה . מחייכת עצמי - זאת רק טעימה קלה .
מוט פיסוק היה לידי (לא מזמן אני הייתי קשורה אליו) סגרתי שתי רגליו משני צדדיו – זה דיי הצחיק אותי לראות גבר ערום מפושק והאוצר שלו לא מוצא מנוח .
המצב חסר אונים כמעט מושלם , הוא לא יכול לעשות כלום בלעדיי .
הייתי רעבה כבר כמה שעות . מאסטר שלי קנה לי כריך בארומה אבל לא אפשר לי לאכול אותו בזמן הסשן איתו ..כמו תמיד אין לו סבלנות לאכיל אותי ולהמתין לי . עכשיו יכולתי לאכול בתענוג רב ועוד לעשות רעשים עם הירקות שישמע כל ביס שלי , אני לועסת לאט ומציצה איך העבד שלי נהנה ממצבו החדש . ראיתי שהוא מחייך עם עצמו בידיעה על המטרות בהתנהגותי .
אחרי שסיימתי את הסעודה שלי בזמן שלי , החלטתי לבצע שיחת טלפון סתמית לגמרי שירגיש עד כמה הוא לא חשוב לי כרגע..הרבה יותר נחמד לי בדקות האלו לקשקש סתם שטויות מאשר להתייחס למסכן הזה .
השיחה הייתה לא קצרה , בכוונה מרחתי אותה שירגיש מה שאני עוברת כאשר הוא מדבר בנייד ואני מחכה לו וליחס שלו .
טוב , סיימתי את הנקמות האלו ועברתי לשלב הבא , לנקמה הבאה. חיפשתי כיסוי עיניים ..רציתי לקחת לו את הראיה , כך התחושה מאוד מפחידה , אתה לא יודע מה קורה איתך ומסביבך .
ראיתי את הסבל שלו , פחד שלו , אומללות מצאתי בתיק שלו כיסוי עיניים , קשרתי וכמובן ודאיתי שהוא לא מסוגל לראות כלום .
התסכול - זה היה מראה מדהים .
האדם הזה , הגבר הזה , מאסטר שלי , שולט שתמיד כו חזק וקשוח כרגע כו חלש ומסכן שנשאר לי רק לרחם עליו..חייכתי והייתי מרוצה ממני .
הרגשתו הזכירה לי לציין בפניו שיש לרשותו דבר אחד , מילה אחת , מילת הביטחון שאיתה רשאי להשתמש בכל רגע שירגיש כי חציתי את הגבולות שלו . בזה גם הרגעתי את עצמי כי ידעתי שאם אגזים בנקמתי הוא יעצור אותי בלי לפגוע בו בכל צורה .
לפני שאעבור לשלבים יותר מתקדמים החלטתי קצת להרגיע אותו , בכל זאת הוא פעם הראשונה במצב כזה ואני כשולטת צריכה לדאוג לו . ליטפתי אותו בגופו ופניו , נישקתי אותו ואמרתי שאין לו מה לדאוג כי אני לידו . באמת זה מאוד הרגיע אותו , ראיתי שהוא חזר לנשום סדיר והפסיק לרעוד .
מזמן אני כבר חולמת על ניצול מיני של גבר . כמובן שזאת ההזדמנות שלי ולדעתי ניצלתי אותה חלקית אם לא במלואה .
דבר ראשון היה לטפל בזין שלו שיהיה זקור למשימה שלי . נגעתי בביצים שלו וליטפתי אותם..בלי מגע בזין , ראיתי איך הנשלט שלי מתפתל תחת אצבעותיי והאבר שלו נעמד כמו טיל . בדיוק את זה רציתי , התיישבתי עליו , עם כל משקל גופי והתחלתי לזיין אותו לפי הקצב שלי .
היה נראה שהוא נהנה מזה אבל מה שרציתי באמת זאת רק הנאה שלי בלבד , הוא משמש לי כרגע בתור כלי /ויברטור/דילרו.
ידעתי שרוצה לגמור גם , רציתי להיעזר בזין שלו שכרגע בתוכי , לזין אותו ולאונן במקביל . פתחתי רגליי , הנחתי ידי על הדגדגן וגיליתי עד כמה אני חרמנית וקרובה לגמירה. מסתבר שגם לשלוט מגרה אותי מינית , בזה לא הייתי בטוחה עד היום ..
אוננתי כמה דקות , הרגשתי שעומדת לגמור ועצרתי ... העבד הצליח למלמל משהו בתוך תסכולו ושמעתי שהוא מתחנן לראות את הסצנה הזאת . הבנתי אותו , המראה היה מאוד מחרמן , לאונן כך על הזין שלו , לנצל אותו לתענוג שלי .
צחקתי והודעתי לו שימשיך לדמיין לעצמו מה קורה כאן באמת .
מה שנשאר לו זה רק להרגיש ולשמוע ..שיעור מעולה לרגישות בשליטה .
כשחזרתי לאונן ידעתי שהרבה זמן אין לי , נהנית מכל הנחה שלו ובקשותיו החוזרות לראותי , זה היה דיי מדליק ומחרמן עוד יותר..גמרתי עליו בצורה מאוד חזקה , כל גופי התכווץ והזין שלו הרגיש את הרעדות והגלים על בשרו . נשכבתי עליו , מנסה להרגיע את גופי מהגמירה הזאת , הרגשתי שהכוס שלי ננעל על הזין שלו ולא רוצה לשחררו .
זה היה מדהים , הייתי עושה את זה שוב .
שמתי לב שהרטיבות שלי הציפה אותו , ירדתי ממנו , התיישבתי לידו ולא סגרתי רגליי. החלטתי שהעבד שלי צריך לנקות את הרטיבות שאוכל להמשיך הלאה. אספתי את מיציי באצבעות שלי ונתתי לו ללקק לי אותן . ללא ספק הפתעתי אותו בזה והוא הניח עם ראשו בסירוב . כאן ראיתי הזדמנות למנת סטירות שמזמן חולמת עליה . הראשונה נחתה על הלחי הימיני , אחריה שנייה על השמאלי..כל סטירה הבאה יותר חזקה .. עד שנכנע וליקק . אמרתי לו שהגיע זמן שיטעם את הטעם שלי בעצמו . אספתי שוב כמות הרטיבות והגשתי לו את המנה העיקרית . שוב סירוב זכה אותו בסטירות יותר חזקות בפניו , אחת מהן הגיעה לו על שפתים וראיתי גם שפצעתי אותו . הוא העיר לי על זה ולהבא כבר נזהרתי יותר לנחות רק על הלחיים .
הקפדתי שילקק את כל מה שהיה לי לתת לו לארוחה הזאת והבאתי לו לקינוח כי פרס- ארוחת פרות .
ניגשתי למקרר , הוצאתי ענבים , שמתי ענב אחד בפי , לעסתי אותו בכדי להוציא לו את כל הטעם והמתיקות ולהשאיר רק את הקליפה לעיבודו . צוויתי על העבד לפתוח את הפה ..המסכן חשב אולי כנראה שיקבל נשיקה או משהו טעים ובמקום זה שימש למטחנת הפסולת שנשארה ממני ..זה היה תענוג , להשפיל אותו בצורה הבסיסית הזאת של האכילה . בדבר אחד פישלתי , המטחנה שלי הייתה בשכיבה וענב אחד נתקע לו בגרון וגרמה לו לחנק . נבהלתי קצת מהטעות שלי אבל למזלי נשלט הזה תמיד סופג כל טעויותיי. קצת עבודה עם הלשון והענב נבלע בכניעות . גמרתי כל הענבים בתוך פיו וסתמתי לו את הפה עם ידי במשפט הבא : " עכשיו תשתוק כי לא רוצה לשמוע אותך"
הבאתי מצבטים וגלגל כאב...סוף סוף אני יכולה לנקום בו בכאב שבעצמי לא סובלת . אלה שני הדברים שלא אוהבת כאשר אדון שלי משתמש איתם , הם נורא כואבים ומעצבנים .
חיברתי מצבט אחד לפטמה השמאלית שלו ושמעתי צעקה מבהילה ..איזה כייף , הוא מרגיש את הכאב הזה , הוא נלחם איתו בכדי להקל על עצמו ...ריחמתי עליו כי..ידעתי מה עובר עליו - לפני פחות משעה הייתי שם ובכיתי ...
חיברתי את המצבט השני . השתמשתי בכל הרוע שלי , בלי להתייחס ליבבות שלו . המלחמה הזאת ביני לבין עצמי , בין הרע וטוב שבי , בין רחמים ואכזריות ...המראה הזה היה מדהים , ההרגשה הזאת שלי הייתה מעורבת עם אהבה ונקמה במאסטר .
לקחתי בידי את הגלגל והתחלתי להעביר אותו בגופו , התמקדתי בעיקר ברגליו , כל פעם הוא קפץ מהנגיעה הכי קטנה שלי בו . המשכתי למפשעותיו , שם העור יותר עדין לכן הרגישות מורגשת וגם סימנים מתגלים .התקרבתי לזין שלו , פחדתי קצת , אני מודה אבל הייתי חייבת לעשות לו את זה , להכאיב לו במקום הכי עדין ורגיש..זה היה תענוג עילאי , לראותו עד כמה הוא לא סומך עלי.. ולראות עד כמה הוא כן סומך עלי. זה היה המבחן שלו .
אחרי שסיימתי לשחק ולהכאיב לו, הורדתי ממנו את האזיקים , לתת לו קצת תחושת חופש ושליטה עצמית . , רציתי לגמור שוב , הפעם בתנוחה טיפה שונה . קיפלתי את הזין שלו כלפי מעלה והתיישבתי עליו שימצא בדיוק בין השפתיים שלי עם הגב לפניו .
התחלתי להתנדנד עליו ולהשתפשף איתו , בשתי ידיי מחזיקה אותו בביצים ומכאיבה להם .. מדי פעם שמעתי הנחות של הנאה ומדי צעקות של הכאבה .. תהיתי עם עצמי מה אעשה איתו אם יגמור בלי שארשה זאת , אבל למזלו העבד הזה מנוסה בשליטה עצמית .
לא רציתי לסיים את הסשן הזה אבל הזמן היה לחוץ . אני השולטת ידעתי את הזמן והייתי עם היד על הדופק כל דקה . אבל העבד שלי כאילו שכח שיש מושג כזה - זמן , מרחף לו באדרנלין שלו עם חיוך מתוק על פניו .
הורדתי את המוט ממנו .. ואת כיסוי עיניו ..זה היה הכי מרגש לראות איך הוא חוזר לעצמו ולעולם שבא ממנו , חיבקתי ונישקתי לו , הודיתי על החוויה המדהימה שלא אשכח .
כל היום ניסיתי להיות כלבה טובה, דיווחתי לבוש בצורה מלאה וגם ביקשתי רשות לצאת עם החברות ברגע שנודע לי ...אבל הדיווח אחד והיחיד ששכחתי מרוב לחץ בזמן בגלל הפגישות המאוחרות .. ועל זה נענשתי . בנוסף לכל ה"חגיגה" גם התחצפתי למאסטר , במקום לענות לשאלה הסתמית שלו ירדתי עליו בצורה של נאום על מה ואיך צריך לשאול שאלות . בקיצור בלגן שלם הבאתי על עצמי .
בחזרה הביתה מאסטר אסר עלי להוריד בגדים , להתקלח , להשתין ולאכול בלי אישורו. הבנתי שאני בצרות, אבל לקחתי בחשבון שאולי הוא רק מפחיד אותי עם הגזרה הזאת . מסתבר שיש עונשים שמאוד מתסכלים ולא כל כך נהנים מהם , גם בהמשך הבנתי שהוא לא מתבדח איתי .
נכנסתי הביתה ..דבר ראשון שרציתי זה להוריד ממני הבגדים שהייתי איתם כל היום . החזקתי את עצמי בקושי רב לא לעבור דרך המקלחת והשירותים. נשאלתי גם, למה אני לא מורידה בגדי עבודה ונשארת כך מה שלא אופייני לי כלל. בגמגום קל עניתי שאין לי כוח להוריד בגדים והתיישבתי לצפות בטלוויזיה..
כאילו מה נותר לי לעשות? למטבח לא יכולה לגשת כי ארצה לאכול או לנשנש, בחדר שלי לא אתאפק ואוריד בגדים, במקלחת ברגע שאפתח מים בכדי לשטוף ידיים ארצה פיפי ..
התסכול והכעס עטפו אותי, ניסיתי להתרכז בתוכנית "ארץ נהדרת" שבדיוק שודרה ולהתחרמן על איל קיציס וההומור שלו. השלפוחית שלי לחצה לי והרגשתי שאני ממש על קוצים...שום דבר לא עניין אותי באותו הרגע ..רק פיפי ומקלחת ..להימצא תחת המים החמים ולהתנקות מכל היום העמוס שהיה לי.
שלחתי למאסטר בקשה לגשת להתפנות, קיבלתי סירוב חד משמעי ..הייתי בהלם. מה הוא באמת מתכוון שאשאר כך? לא ידעתי מה לעשות .
הזמן לא עובר ונראה כמו נצח, לאחר חצי שעה בערך אני מקבלת הוראה "להיכנס למקלחת עם הבגדים שלי ולהשתין איתם..רק אז מותר לי להתקלח"
לקח לי כמה שניות לעכל מה שקראתי אבל מרוב שרק רציתי פיפי ומקלחת לא עניין אותי התוספות המוזרות שאאלץ לעבור.
נעלתי את הדלת אחריי, ווידאתי שאף אחד לא ראה אותי נכנסת למקלחת עם הבגדים ..פתחתי מים בתקווה שיש מספיק מים חמים לכסות את כולי ..עמדתי שם כמה דקות לא מעיזה להיכנס לדוש. מה אני באמת הולכת לעשות את זה? לעמוד בדוש עם כל הבגדים עלי? לא האמנתי שאני מסוגלת לבצע דבר כזה. הפיפי כבר צעק "הצילו" , אמרתי לעצמי שאין לי הרבה בררות: או שאני משתינה על הרצפה או מתחת למים החמים. דחפתי את עצמי לדוש עם הגי'נס שלי, החולצה המכופתרת שגיהצתי בבוקר, חזייה והתחתון נעמדתי במקלחת והשתחררתי ...
הרגשתי אושר והחיוך על פניי .. לכמה מעט לפעמים אנו זקוקים בכדי להרגיש מאושרים ושלווים .
הפיפי התערבב עם הזרם של המים כך שלא שמתי לב מתי הוא נגמר. הסתכלתי על עצמי , נראיתי מאוד מצחיקה עם הבגדים הדבוקים עלי , שמעולם לא תיארתי לעצמי שיתכבסו על גופי עם הדוש במקלחת ..
התיישבתי על הרצפה והתחלתי ממש לקלף אותם ממני ..
החלטתי לגשת לחולצה שממש נדבקה אלי , השרוולים השמיעו רעש כאילו גירדתי ממני נייר דבק . העפתי אותה ממני ובאותה נשימה הורדתי חזייה שהייתה ספוגה והכבידה על שדיי.
המשימה הקשה עוד חיכתה לי עם הגינס. הרגשתי אותו כמו חליפת חתול , אטום ודבוק אלי , מסרב לשחרר . לאט פתחתי חגורה , מכינה את עצמי פיזית ונפשית להרגשה הלא נעימה בשבילו לרדת ממני . נשכבתי על הרצפה כולי והתחלתי להסיר אותו ביחד עם התחתון , כל פעם עוד סנטימטר ועוד צעד.. מקללת אותו ובמקביל מתחננת שירד כבר . כך הגעתי לברכיי , דרך ארוכה ללא ספק עברה על מותניי ויריכיי , כל גופי מתפתל ועוזר לי להלחם עם הגינס . בברכיים כבר לא היה אכפת לי לקרוע אותו , העיקר להתפטר ממנו כמה שיותר מהר .. גם אותו העפתי על הרצפה אפילו בלי סחיטה . נשארתי כך לשכב על הרצפה כאשר המים שוטפים אותי, את גופי הערום, סוף סוף , איזה תענוג !
ריחפתי מהשחרור , כאילו בכל בזמן הזה אבדתי כמה קילוגרמים ועכשיו אני כל כך קלה ..
ממש אושר, מחייכת ושואלת את עצמי: מי היה מאמין שאני מסוגלת לבצע הוראה כזאת ?
מעולם לא דימיינתי לעצמי שאסכים לגחמה כזאת של מאסטר ,
עונש קשה , מעצבן ומתסכל ,
השליטה המנטאלית הזאת המוכיחה לי שאני בסה"כ כלבה