שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

היא לא דומה

היא לא דומה לאף אחת אחרת
לאף אחת שעוברת ברחוב
היא משונה וכשהיא מדברת
קולה עושה לי משהו קרוב.

היא לא רואה
אני כאן כל הלילה
עומד בצד ומסתכל
איש מאוהב,
עומד בצד ומסתכל.

והלילה העיניים עייפות עד אור הבוקר
השפתיים לוחשות ללא מנוח
היא לא דומה לאף אחת.
לפני 16 שנים. 26 באפריל 2008 בשעה 16:56

הוא עולה במסנג'ר, ואני כבר מרגישה את החום הנעים הזה מתפשט.


היי מותק, התגעגעתי אליך.

וישר ממשיכה - התגעגעת, אני שואלת.

התגעגעת קצת?

התגעגעת טיפונת?

והוא עונה - לא.

אפילו לא קצת?

והוא עונה - לא.


ואני מקשה - לא התגעגעת אפילו מעט מעט מעט, כשהזכרון שלי עלה לך בלב.


והוא עונה - בכלל לא התגעגעתי. למה יש לי להתגעגע?

עכשיו אני שותקת, והוא אומר - תתקשרי כבר.

ואני שואלת - בשביל מה.

והוא אומר - בעיקר בשבילך, את אוהבת לשמוע אותי, אבל אולי תגרמי לי להתגעגע אליך אחרי הכל..


מתפתח - מזעזע איך שאת אוהבת כאלה.
אני מניאק אם הוא לא התגעגע.
לפני 16 שנים
אחת כזו - נשים זה עם מוזר, אתה יודע. הן ממילא שומעות הכל הפוך.

וזה מזעזע, זה נכון.

}{
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י