היא לא דומה

אני מדברת איתה בטלפון. אני באמצע יום עבודה, חם, המזגן התקלקל.
היא נשמעת קצת לא מרוצה, מוזנחת משהו. בעניין הזה היא קצת צודקת. קצת נסחפתי אל תוך הטירוף שלי, ושכחתי אותה.

היא חברה טובה, עברנו כל מיני דברים יחד. כל מיני התנסויות.
היא יפה, בנויה טוב, וכשאני קצת שיכורה היא מצליחה להצחיק אותי ולעשות לי דברים.
היא מאוד סאבית, מאוד מזוכיסטית, מאוד מינית.

העניין שלי בנשים עוד לא ברור לי עד היום, אם כי זה אולי נושא לפוסט נפרד. מהמקום בו אני נמצאת היום אני יכולה להגיד שהן לא מרגשות אותי ממש. הן יכולות לעשות דברים, אבל המהות הנשית היא לא משהו שמרגש אותי וממלא אותי. נדמה לי. אולי אני בהכחשה גורפת כמו שאומר אחד מחברי הטובים.

אבל היום, בחום הזה ללא מזגן, אני מספרת לה עליו, על הטירוף שלי, ואיך שהוא קורם עור וגידים. על מה שקורה שם, איך זה מרגיש שם.

היא כבר פגשה אותו, וכבר כתבתי על זה כאן –

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=139219&blog_id=36684

אני יודעת שזה לא השביע אותה. לא את הכלבה שבה, לא את הזונה שבה.
עכשיו, בשיחה, היא מחפשת צינור השתחלות. היא קצת תמהה שאני לא מזמינה אותה: מעטים הם הגברים אותם שמרתי לעצמי, אם בכלל.. היא לא מבינה מה זה קשור, העניין הזה שאני מטורפת עליו. .

זו סיבה???

וממילא, היא אומרת, עוד חודשיים או שלושה ימאס לי ממנו כרגיל, ואנחנו הרי נשארות יחד לנצח.

במקום הזה אני עוצרת אותה בשביל להגיד שזה לא המקרה. משהו באיך שאני אומרת את זה, משתיק אותה.

אבל אני לא עוזבת אותה ככה, ומתעללת בה עד שהיא הופכת לרטובה מאוד, וגם מודה בכך בשקט.

אני מסבירה לה שאני לא חולקת בו, בטח לא חינם. אני מסבירה לה שלא מדובר בסכומים שהיא יכולה להרשות לעצמה.

היא מבקשת לדעת מהו הסכום, וכשאני מספרת לה היא שותקת רגע, מעכלת, מדובר בסכום גבוה מאוד ביחס למה שתארה לעצמה, ואז שואלת אם אין הנחה לחברות..

אני מרגיעה אותה שמדובר במחיר מיוחד, מוזל משמעותית כמו חופשה באילת בה "הכל כלול" ביום כיפור. מחיר מיוחד לחברות חרמניות ורטובות כמוה שכל כך רוצות.

היא מנסה להתמקח, וכשזה לא מצליח היא מציעה הצעה יצירתית: היא תשלם בשווה כסף, את המחיר המלא ככל שידרש. היא מתחילה למנות את האפשרויות: היא יכולה לנקות, לבשל, לעשות קניות. היא יכולה לתפור (!!!), לעשות בייביסיטינג, להגיש, לשרת, וכמובן לתת שירותים מקצועיים במקצוע היוקרתי שלה.

אבל אלה שטויות, ואני מהרהרת בקול – אני יכולה לסרסר בה קצת, וככה נוכל לקזז חלק מהחוב.

עכשיו היא לגמרי מתפתלת, מרוגשת מאוד כשאני מספרת שבטח יש ביקוש, ושזה יהיה חלק מהתשלום. אני שואלת אותה אם היא אוהבת אותי על כך שאני אגרום לה להגיע למקומות נמוכים כל כך שהיא לא תארה לעצמה, והיא אומרת בשקט שהיא מאוד מקווה, שהיא בונה על זה.

כלבות. ככה זה..



















*** אין לראות בפוסט לעי"ל הזמנה להציע הצעה מכל סוג שהוא. לא הצעות מנשים שרוצות אותו, ולא מגברים שרוצים אותה. אם אתם כבר מתעקשים לנסות, אני רוצה לשמוע הצעה אטרקטיבית ממש..:)