רגע לפני שאני יוצאת, אני חוזרת למיטה לגעת בך בפעם האחרונה.
באור הקלוש של הנרות שעוד נשארו, אני מתבוננת בך -
אתה נראה כל כך שליו ככה, כשאתה ישן.
העירום הבוהק שלך, האיברים הארוכים והמדויקים כל כך.
כף היד שלך נחה במרחק מהגוף.
תמיד כשאני מתבוננת באצבעות האלה שלך אני נזכרת שהם הדבר הראשון בגופך בו נגעתי.
אני מריחה אותך קודם - בשקע של הצואר ובעורף. הידים שלי חולפות על הכתפיים שלך, על הגב.
נשיקה.
באויר הקר בחוץ, אני מרחרחת את כפות ידי לבדוק אם יש עוד זכר לריחות שלך.
בראש אני עוד רואה את המראות ושומעת את הקולות.
***
אני קשורה. כל הצלפה נוספת גורמת לגלים בגוף. הגוף רועד בחוסר שליטה, סופג את הכאב ומתמיר אותו לעונג.
תמיד מפליא לשמוע את אנחות העונג אחרי הכאב המצמית. אני לומדת לאחרונה מילה חדשה: מזוכיסטית.
אני מזוכיסטית? אני?
עוד לא פתרתי את זה עד הסוף, איך כאב מחבר כל כך.
זו שאלה זניחה לנוכח העובדה שהוא גבר ששווה לכאוב בגללו, למענו.
הכאב הפיזי הוא פרמטר זניח בכאב שנגרם בגללו, כאב שלא גורם לי להנאה, אלא לו.
מזוכיסטית.
מה מזוכיסטית..
עוד גל - כאב שהגוף מסרב בהתחלה להכיל, ספיגה איטית לתוך הקהות הזו של הסחרור, עונג שמשתבר גל אחרי גל על ירכי..
****
הזין שלך אחוז בין השפתיים שלי. אתה שוכב במיטה על גבך. אני חשה בקילוח החמים. אני מנסה לגמוע ע"פ קצב מדוד, כדי שהמיטה לא תרטב. המון שתן, המון. אתה מסיים, מעט שתן זולג החוצה.
אני מניחה את הפנים שלי בתוך הרטיבות ומתמרחת בריח ובהורמונים שלך טוב טוב.
המחשבה הראשונה שעוברת לי בראש היא, שעכשיו אני מסומנת. זה כל כך מרגיע אותי פתאום..
****
חגורת חנק על הצואר. כף היד שלך עולה באויר ונוחתת, עולה ונוחתת.
מד הגירוי מזנק למעלה. אני מרגישה איך הזין שלך חסר אצלי ברחם.
אני כל כך אסירת תודה לך שאתה יכול לשים אותי שם, וכל כך אוהבת אותך באותם רגעים...
****
מסיונרי. אני הכי אוהבת.
מה זה למה?
כי אני לא עומדת בזויות של הזין שלך, אבל לא רק בגלל זה.
אני אוהבת מסיונרי כי אני אוהבת לראות. לראות את זה ממש.
לראות שאתה תמיד מעלי.
לפני 15 שנים. 12 בדצמבר 2008 בשעה 18:30