דברים שסיפרו לי החיות

כל כך הרבה זמן לא כתבתי, כל כך הרבה זמן לא נכנסתי לאתר הזה...
הרבה השתנה בזמן הזה.
לפני חודשיים חזרתי שוב למקום חשוך, זה לא היה קשה כמו בפעמים הקודמות, הפעם חשבתי יותר. הפעם להישאר שם הייתה החלטה מודעת, הייתי צריכה עוד זמן להבין את עצמי.
הזמן עבר, ואפילו שלא עשיתי שום דבר מיוחד, בעיקר ראיתי שטויות במחשב, משהו השתנה, משהו הובן לי. נזכרת במשהו.
ואז ידעתי שאני צריכה שינוי.
וקראתי לו ממעמקי תודעתי
והוא בא.
הוא בא בדמות ספר שיצרתי לתוך החיים שלי, והוא הסיבה שאני כותבת כאן עכשיו.
כתבתי גם במקומות אחרים, אמרתי במקומות אחרים ואגיד זאת כאן.שם הספר הוא "שיחות עם אלוהים" והסופר הוא ניל דונאלד וולש. הספר הזה הביא לחיים שלי מתנה מדהימה ואיפשר לי לתת אותה לאחרים, הספר הזה הזכיר לי בבהירות יוצאת מן הכלל את היופי שידעתי שיש בעולם שלי, בחיים שלי, בכל רגע ורגע.
מזמן לא דיברתי עם החיות שלי,
היו לי סיבות, אבל למרות שבחרתי לא לדבר איתן התגעגעתי אליהן מאוד. חיפשתי משהו אחר. משהו שיתן לי דרך לדבר איתן באופן שונה. הספר הזכיר לי איך. הספר הזכיר לי איך אני יכולה לחיות את החיים שלי באופן המלא והיפה ביותר שאני יכולה לדמיין.
וזה מה שאני חווה עכשיו. שמחה. שמחה זה כייף. אני אוהבת שמחה.
כתבתי את זה כדי להמליץ על הספר, לדעתי יש בו חכמה אמיתית שיכולה לרפא.
אז המלצתי.
יום נפלא.