דברים שסיפרו לי החיות

כמו תמיד עבר נצח מאז שכתבתי כאן.
עבר הרבה זמן מאז שהרגשתי צורך, מאז שרציתי, ומאז שהיה לי מה לכתוב על דברים שסיפרו לי החיות.
אבל עכשיו, אחרי חצי שנה של שינוי, אנ מריגהש אחרת.
אני מרגישה אחרת כי בניגוד לכל הפעמים הקודמות השינוי בא בלי ששמתי לב אליו, הוא בא בעדינות ובחמלה, ובאהבה אין סופית, הוא בא בדיוק איך שהייתי צריכה.
החיות סיפרו לי כל כך הרבה לאחרונה, הם הביאו לי מתנות חדשות לחיים שלי, ובעיקר את האמון שלי בהן, שעשכיו קיים הרבה יותר מבעבר. נדמה לי שאני עדיין בשוק מהאמת שיש שם. מהעובדה שזה עובד, שמישהו באמת יכול להתרפא, לא סתם לחפור, לא סתם לעשות כאילו, אלא שבאמת, משהו שכל כך כאב פעם יהפוך פתאום לסיפור מהעבר. משהו שכל כך הפחיד פעם יהפוך לסתם עוד דבר בעולם, בלי פחד, בלי הגנות, רק עוד משהו שקיים, כמו מקלדת, או בקבוק קולה. עוד עצם.
ציפור גדולה מאוד לימדה אותי על מוות, ושבט המרפאים ביער הקסום ריפאו אותי מהכאבים של התקופה ההיא, שהחליטה להיגמר כנראה, בערך לפני שנה. ועוד ציפור קטנה, יחד עם צייר אגדי שמצייר בשדה כל היום, לימדו אותי על כתיבה ואומנות. פרפר גדול, כחול יפהף בא אלי כדי להביא לי כח, ונשמות קטנות שלי חזרו לגור אצלי בגוף.
כל כך הרבה תודה אני מוכירה על הקשר הנדיר, הקסום והנגיש כל כך עם החיות שלי. קשר שמאפשר לגדול, ולחיות טוב יותר, קשר פשוט שמאפשר להכניס לחיים קסם אמיתי, כמעט כמו באגדות, בדיוק כמו באגדות, רק אמיתי. כך כך הרבה תודה. כל כך הרבה שנים.