דברים שסיפרו לי החיות

זהו. למרות שזה נגמר רק לפני שבוע, בסופו של דבר זה נגמר כבר לפני חודש. משהו שם היה חסר, משהו לא מוגדר, לא ברור...
אף פעם לא הצלחתי לשים עליו את האצבע. אבל זה לא היה נכון לגבי בשלב זה.
ועכשיו, עכשיו אני לא כל כך מבינה מה אני רוצה, מרגישה קצת אשמה על זה שטוב לי שזה נגמר. לעזאזל, היא הייתה כמעט בדיוק מה שאני צריכה בחיים. כמעט! והכמעט הזה היה תקוע לנו באמצע בכל מקום שהיינו.
במיוחד שם. וכשחושבים על זה לעומק היה הרבה יותר ממשהו קטן,
החיות שלי באו לבקר אותי לא מזמן, סתם ככה כי הרגשתי רע. כל כך שמחתי, הן כמעט אף פעם לא באות בלי בקשה מיוחדת, ופתאום הן באו לבד. הציפור שלי אמרה לי להירגע ונרגעתי. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה...
עכשיו אני חושבת שאני רוצה משהו אחר, מישהי יותר בוגרת, מישהי שתבין על מה אני מדברת. ומישהי שלא תפחד ממני.
אני חושבת לקפוץ לבקר את הציפור שלי לשיחה רצינית, אולי היא תסביר לי מה קורה בראש שלי עכשיו...