דברים שסיפרו לי החיות

מדהים כמה חכמות הן יכולות להיות, החיות.
לא רק הציפור שלי, שעכשיו אני יודעת גם איך קוראים לה,
גם הנמלה, והדוב, והעץ, ושדה החיטה והירח והשמש והים, ואפילו הרוח של היטלר, עד כמה שזה נשמע חולני לימדה אותי שיעור חשוב מאוד. והצפרדע, שלא דיברתי איתה אישית, אבל הביאו לי אותה והיא איתי עכשיו, נותנת לי שלווה.

חזרתי מהפגישה עם החיות עם המון שיעורי בית, המון המון משימות, חלק מהן קשות נורא ואני כל הזמן דוחה אותן. אבל זה לא עובד ככה, אני צריכה לעשות אותן, גם המורה שלי רוצה שאני אשלח לה את כל השיחות שלי והיא תעבוד איתי עליהן... ככה שאין לי ממש בררה, מה גם זה מאוד לטובתי, להקשיב להן.

למדתי כל כך הרבה דברים.
למדתי להיות רגועה יותר, ולמדתי להיות שיפוטית פחות, ולמדתי לפחד פחות ולהיות יותר משוחררת, וגם, וזה אולי הדבר הכי משמעותי שעשיתי שם, טיפלתי בבעיה הכי עמוקה בחיים שלי, בטראומת ילדות היקרה שלי 😄
שמתם לב, כמה יקרות לנו הטראומות שלנו? או שזה רק אצלי? כמה קשה להיפרד מהכאב שהן מעוררות, כמה קשה להפסיק לראות את עצמך קורבן, להאשים? עכשיו יש לי תירוץ אחד פחות לסחוט אנרגיה מאנשים 😄
עכשיו אני פחות אוהבת את הטראומה שלי... עכשיו אני לא מפחדת כמעט.
ועכשיו יותר טוב לי.

העץ אמר לי שאני לא אהיה גדולה יותר נפשית עם אשפוט כל דבר שעומד מולי.
והנמלה אמרה לי שיש מה ללמוד גם מיצורים קטנים מאוד.
והשמש אמרה לי שיש אור בכל דבר בעולם.
היו עוד דברים. אבל לא הכל אני רוצה לספר, זה משהו נורא אנטימי. למען האמת אין לי מושג למה אני כותבת את זה פה, זה כל כך לא קשור לנושא, וכל כך לא קשור שום דבר.
אבל יש לי חשק לכתוב את זה פה, ואני חושבת שזה לא יפריע לאף אחד 😄

בכל מקרה, שיהיה לכולם שבת נפלאה, ובכלל :)