אני פאסיבית
כאילו אני עושה מה שאומרים לי
אבל אם אני צריכה לבחור, אני פאסיבית
תנו לי לשכב שם
ושרק ישתמשו בי
לסובב
להרים
להפוך
לבצע מה שאומרים לי
הכי טוב כשאני קשורה או כבולה
ואז גם ככה אין לי יכולת תזוזה
בובת מין
צעצוע גמירה
המקום המשומש הזה משקיט את הראש שלי
יש לי ייעוד עכשיו.
אני יודעת מה אני צריכה לעשות
אני מרוכזת בזה
הראש לא חופר בשאלות ותהיות
אני נוכחת אני מתמסרת.
אני רואה את זה גולש הרבה לחיים גם
פחות אוהבת לתכנן להזמין ליזום לעשות
ויותר מצטרפת.
גם בהתנהלות הכללית
אני יותר מאמינה שמה שיגיע יגיע
אם האופציה תציג את עצמה
ופחות לחפש באופן פעיל
אולי לא תמיד האסטרטגיה הכי טובה
אבל היי הסתדרתי ככה עד כה.
כזו אני, פאסיבית...
זה לא אומר שאני פרינססה שמחכה שישרתו אותה.
לא לא
יודעת את מקומי
אוהבת לשרת.
אבל לעשות כמצוותו נותן לי יותר סיפוק ואושר
זה לא תמיד קל
ואני זוכרת זמנים שגם צחקתי על זה
להיות במצב אינטימי עם נשלט אחר
כל אחד לא רוצה להחליט.
כל אחד מעדיף את הצד המובל.
משעשע לרגעים
מתסכל באחרים
רק בזמן האחרון אני לומדת קצת לדרוש את מקומי בעולם
ופחות לזרום איתו
ועדין ההרגשה הזו של לפרוס ידים לצדדים
לשחרר
ולדעת שמישהו תופס אותי למטה.
אין שנית לה.