חלף עם הרוח

מי עדין קורא את הבלוג הזה בשקיקה?

כל כמה ימים?

מסקרן!

ככל שעובר הזמן - דוהים צבעי הזכרונות

עלבון - מתאדה
פגיעות - מתפוגגת
והריגוש זכור במעורפל

ומה נותר בזכרון? התמצית והמהות של היחסים.

כמו גרעיני האבטיח אחרי הארוחה

נושמת לרווחה

Completion
.
נקיון פנימי - זכות - רכות

סקרנית

עצרי בעצמך
שלטי בסקרנותך

משהו קורה פה


ששש שפחה
תעצרי את עצמך

אמממ

מתי את שיפחה?
מתי את אישה?
מתי את מתמסרת?
ומתי את רגישה?

מתי זה הוא.וצרכיו?
ומתי זה הרצון להיות לרגליו?

מתי הזמן שלך לחיבוק ועדנה?
מתי זה הזמן שלו, לקבל ממך תמיכה והעצמה?

ואולי כל מה שנדרש זה התחשבות והקשבה
וכל ה"מתי" מסתדר בלי מילה.


כשאני לא חוששת, אני יודעת להקשיב.
כשאני לא חוששת, קל לי להגיב,
נכון.

היום אוהבת אותך המון.

הגוף שלי לא מושלם
גם הגוף שלך ...

אבל

רגעים מושלמים נולדים,
כשגופך נצמד לגופי, מאחור.

רגעים של חיוך
בחושך ובאור

מה עדיף (או , טיב המילוי)

אשה עם מילוי, של רגש רך
שפחה עם מילוי, של באט פלאג קשה
זונה עם מילוי של דילדו גמיש
אשה עם מילוי (תוכן) בנשמה ובקודקוד

מה עדיף?

אני מגיעה אליך, אתה שוכב על הספה,
אני שוקעת בחיבוק החזק, המהדק
החיבוק הזה בו הפנים שלי קבורות בחזה שלך. נמעכות.

אחרי מספר דקות אני מנשקת ומלקק את רגליך
כשישבני מופנה אליך , בין רגליך, ואני חשה ספאנק
אחחח , זה כואב, אני נושמת עמוק ומבליטה את הישבן
ואז
אני חשה את המכות כמו מטר כבד על הישבן שלי
אחת ועוד אחת
אחת כואבת וצורבת יותר מהשניה
הישבן חשוף, כואב, ואני מרוגשת
מספאנק לספאנק אני כואבת יותר ומתענגת יותר
אני שומעת את עצמי נוהמת, מתפתלת וממשיכה להגיש את הישבן.

אתה דוחף אותי לעבר כף הרגל
אני מתמכרת לליקוק שלה, למציצת הבוהן , מתמרחת עליה
ואתה עושה בישבני כבשלך.. ומפליא את מכותיך. ואני , בספייס של קבלה. נפלא.

כל מגע קל שלך בשפתי הערווה שלי, גורם לי להתפוצצות של חושים
כולי כדור תאווה
ואתה מוציא ממני את הזונה התאוותנית שבי במלואי. מסורה לעינוג שלך.

אחר כך, מאוחר יותר, הפה שלי לא עוזב את המפשעה שלך.
אתה נותן לי לנשום דרכך, לעטוף אותך , להתענג עליך.

בזמן אחר בערב, אני מגישה לך מרק, ושמחה.
דאגתי לצרכיך.
נגעתי בגוף
התמסרתי אליך
הרגשתי כל כך שלך

אדונישלי
גבר שלי
יקירי