שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלף עם הרוח

לפני 16 שנים. 30 ביוני 2008 בשעה 13:59

ככל שעובר הזמן - דוהים צבעי הזכרונות

עלבון - מתאדה
פגיעות - מתפוגגת
והריגוש זכור במעורפל

ומה נותר בזכרון? התמצית והמהות של היחסים.

כמו גרעיני האבטיח אחרי הארוחה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י