נכנסנו שנינו לחדר שלי בבית הוריי.. שוכבת מעליך מנשקת ומחבקת אותך.. אממ.. איך שבא לי.. לחשת..
יש לך עשר דקות להתארגן.. אל תשימי תחתונים גם לא חזייה.. הולכים לטיול קטן.
חצינו את הכביש יד ביד.. נותן לי לברבר על הא ועל דא.. בילדות שלי אהבתי לטייל בחורשה הזאת.. לקחת תיק קטן עם מיץ פטל ובמבה.. יוצאת להרפתקאה חדשה.. נבהלת מכל רשרוש קל.. מוצאת את עצמי רצה בחזרה הביתה.
עכשיו כבר גדולה ואתה לצידי.. מרגישה בטוחה..סובבת אותי אליך.. כדי להנחית סטירה על לחי.. מחזיק את פניי קרוב אליך.. אני לא שוכח כלבונת את מה שאמרת.. ואני חושב שאת צריכה לקבל עונש קטן. מעמיד אותי בפיסוק בחלקה נקייה... אין לי על מה להשען.. עצמתי עיניים.. רעש מתכתי.. אבזם החגורה שלך.. מפשיל את מכנסיי.. החגורה מפלחת את ישבני.. מגע העור חד וברור.. משאיר סימנים זהים.. מצליף בי עוד.. אין לי במה לאחוז.. מועדת קלות.. ואתה תופס אותי אליך. מכופפת עם ישבן בולט.. מוכן לקבל את המנה הבאה.. לא הצלחתי לספור.. אז התחלת מחדש.. ממש השתדלתי לא להתבלבל בספירה.. הגעתי לארבעים בספירה החדשה.. והמשכת לטייל.. מושך אותי צמוד אליך.. הגענו לקיבוץ הסמוך.. ואני בשלי.. מה זהו.. זה כל המכות שקיבלתי.. מתגרה בך.. הורדת אותי על ארבע.. הברכיים נשרטות מענפים שבורים.. את חושבת שאני לא מסוגל? זה שאני טוב איתך ואוהב אותך לא אומר שאני לא אתן לך ללכת פה על ארבע אחריי כמו כלבה טובה.. דמעות הציפו את עיניי.. אני מצטערת.. לא התכוונתי חלילה לזלזל בך.. אני אוהבת אותך.. התחלת ללכת לכיוון הבית.. נשארת במקום.. מסתובב אליי.. נו.. למה את מחכה.. אחריי כלבה.. על ארבע... הגעתי אליך.. השיער שלי הפך להיות הרצועה שלי.. הולכתי אותי עוד קצת.. מושפלת בעיקר מזה שגרמתי לך לכעוס עליי כלכך.. הרמת אותי אליך.. חיבקת אותי אני אוהב אותך.. ואני לא סיימתי איתך.. אני רק מחכה לזמן הנכון להמשיך..
לפני 16 שנים. 20 בספטמבר 2008 בשעה 21:45