לשימושך בלבד.

היום יצאתי לטיול עם חברות.. עשינו לעצמנו מעין מסורת כזאת.. פעם בחודש טיול.. אני מובילה את הבננות.. לפעמים גם בנון מצטרף..

שבת בבוקר יום יפה.. עולות לרגל בהרי יהודה.. מקלפת מעליי עודף שכבות בגדים.. גופיה מתחככת בפטמות סדוקות מכאב.. אמרנו שלום אחד לשנייה.. מושך אותי מעלה ומטה.. מהדק אותי אליך.. איתן.

חצי התברברות במציאת נקודת הסיום של המסלול.. כמעט תמיד יודעת ומכירה את נקודת ההתחלה.. לא תמיד יודעת איך זה מסתיים.. לאחר הכוונה קלה.. התחלנו ללכת.. נוף עוצר נשימה.. כמו שרק בארץ שלנו.. פרחים בשלל צבעים.. כלניות.. רקפות.. צבעוני.. ועוד כאלה שניסינו להגדיר.. היה אחד.. לבן.. זקוף וגאה.. שמשך את תשומת ליבי.. משהו זו הזכיר לי אותך.. פשוט וטוב.

אני בוערת כולי.. החום.. ליל אמש.. המבט המחייך.. שכואבת עבורו..  עליות וירידות..  מטפסת בין הסלעים.. מזיעה מכל מקום.. מרגישה את הזיעה נוזלת בין הרגליים.. אל הישבן.. שורפת מעט.. מחייכת לעצמי.. שלוש פעמים ראינו את המשחק.. שברתי שיא לעצמי.. שלוש פעמים.. רוח קרירה מנשבת מידיי צילו של עץ.. רוצה לצאת לטיול קטן בחוץ הים.. נצליף בך קצת.. סירבתי.. חוששת מגילוי.. לא אוהבת שהסביבה מתוודעת אליי הנשלטת.. הוא כיבד את הבקשה.. וזה כלכך שימח אותי.. עוצרת להפוגת מים.. בולעת ומרווה את הצימאון הזה שלי.. אמנם העוויתי פנים.. אבל הטקסט המופלא שליווה את זה..

מקשקשות בינינו.. שרות שירים בקולי קולות.. רוח שטות.. כמו שאני אוהבת.. עקפתי אותן.. מאבדת אותן מטווח ראייה.. מגלה גזע עץ שוכב על הרצפה.. נצמדתי אליו מחבקת.. מדמיינת כיצד הקשר הבודד הזה יכול להשתלב פה לא רע.. מנסה להסדיר נשימה.. הלב פועם בחוזקה.. חיכוך קל.. לרגעים היה נדמה לי שאם הייתי יכולה.. הייתי גומרת ככה סתם.. תוך כדי הליכה.. הולכת.. תופסת מרחק הפעם משתרכת.. בוהה ברצפה בחיוך.. זה נעים ככה להרגיש כלכך בנוח עם מישהו.. נעים להרגיש שייכת.. מסומנת..

נראה לי שיש לי תוכניות לסופשבוע הבא.. טיול.. אבל במקום אחר.