יומן מסע

כבר קבעתי להיות זונה. עדיף מלהיות כלבה. יש לי ברך פצועה שמקשה עליי לעמוד על הברכיים. אבל אני יודעת לנבוח ולנהום ולגרגר וליילל ולהתנשם. ואתם אוהבים את זה מאד, לא? נמצא לכם פיצוי. תחשבו על משהו.

לבגוד באדוני או לא לבגוד? זאת השאלה, האם לעמוד באומץ מול ים הפיתויים של אדונים מרהיבים וחסונים כמוכם, או להיכנע לאחד? תמיד חשבתי שאני מונוגמית, טוטלית, נאמנה. אבל אני זונה, מותר לי, לא? זונה עם לב טוב. אם פעם יצלמו עליי סרט, אני רוצה שילהקו אותי בתור הזונה שעומדת על זכותה לגמור. אחרת בשביל מה אני במקצוע? כמה כבר תשלמו לי?