בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

אני חייבת ללכת. חייבת לנוע פנימה, החוצה, למעלה, למטה. או שאמות יותר מהמוות שאני חיה בו היום.
לפני 16 שנים. 26 במאי 2008 בשעה 10:20

אז תסביר לי, אני הרי חדשה פה: מה זה בעצם נותן לך לנהל לי את החיים?

מה אתה אוהב בלשלוח לי לקוחות?

למה אתה בעצם אף פעם לא אומר לי מה אתה אוהב בי?

כבר אמרתי לך, אני שומעת בהקשות המקלדת שלך שאתה אוהב אותי.

הרי כל בן אוהב את אמא שלו, גם אתה...

somewhere - לא ארס, מאמי, זרע. זרע טהור, רב און, מלא פוטנציאל לאובדי דרך כמוך.
לפני 16 שנים
somewhere - בני, אהובי, מחמל נפשי, משוש לבי ובבת עיני. מי בא לאמא?
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י