שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

אני חייבת ללכת. חייבת לנוע פנימה, החוצה, למעלה, למטה. או שאמות יותר מהמוות שאני חיה בו היום.
לפני 17 שנים. יום ראשון, 1 ביוני 2008 בשעה 10:29

יומני היקר,

היום הראשון בשבוע חדש. כל האפשרויות משתרעות לפניי כפי שמעולם לא רציתי

להשתרע כך לפני איש. הן באמת שלי ואני יכולה לקטוף אותן מבלי להתנצל? מבלי להצטדק?

מבלי להגדיר מי-אני-מה-אני?

אמא מתה, יחי המלכה החדשה!!

אבא אי שם, נדמה לי, לא מלך ולא נתין.

היום אין לי מלך, אין לי מלכה, אין לי אדון, אין לי סרסור, אין לי אבא, אין לי אמא, אין לי

ספונסר, אין לי מלווה, אין לי מדריך, אין לי מצליף, אין לי חובט, אין לי מקלס, אין לי מלטף, אין

לי שולט, אין לי נשלט.

אני עדיין לא שולטת, לא נשלטת באמת.

אבל, היי, לפחות עכשיו אני מבינה: יש לי את כל החופש שבעולם!!

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י