בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

אני חייבת ללכת. חייבת לנוע פנימה, החוצה, למעלה, למטה. או שאמות יותר מהמוות שאני חיה בו היום.
לפני 16 שנים. 6 ביוני 2008 בשעה 10:01

הייתם מאמינים? שבועיים באתר ורק עכשיו עומד להפציע הסשן הראשון שלי שנקבע לאמצע השבוע.
לא עוד גברים שיסבירו לי באדיבות החלטית כמה שאני לא מושכת ולכן אין סיכוי שזה יקרה אתי.
לא עוד כאלה שנמצאים פה רק כדי לקבל סקס חופשי מעכבות והם לא ממש בעניין של בדסמ אמיתי.
אני לא רוצה לספר לכם מה הפנטזיה שלי. ספרו לי את שלכם ואני מבטיחה להשתלב. אין לי פנטזיות. אני חדשה פה, זוכרים? הרי אני עדיין לא מצליחה לאזור אומץ להסביר אפילו לעצמי למה לעזאזל אני נמשכת לאתר הזה ואליכם כמו טובע לחמצן וכמו שרוף למים, סליחה על הקלישאות.
אני לא רוצה להגיד לכם על מה אני מוכנה לוותר ואיזה מחיר אני מוכנה לשלם משום שמעולם לא נגעתי בשוליים האלה, מה לא מובן?
תן תפריט, פרט מחירים ואראה אם בא לי לאכול, או למצוץ, או ללקק, או לכאוב, או להכאיב.
הנה לכם שפחה מפונקת שיש לחנך ולהחזיר לדרך הישר.
אתגרו אותי, רדו עליי, כסחו אותי, תנו לי פקודה, הגידו לי מה לעשות.
אני מבטיחה שלא אאבד את אישיותי, את שפיותי, את עצמאות מחשבתי, את אופיי.
אני פה כדי לשמוע. עייפה מכדי להשמיע.
לא רוצה לכתוב לכם סיפור סקס במסנג'ר כדי שתאוננו. אני יודעת שאני טובה בזה. הבעיה היא שאתם לא גורמים לי לרצות לאונן בעצמי.



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י