שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

אני חייבת ללכת. חייבת לנוע פנימה, החוצה, למעלה, למטה. או שאמות יותר מהמוות שאני חיה בו היום.
לפני 17 שנים. יום ראשון, 29 ביוני 2008 בשעה 21:37

יום ההולדת שלי התחיל.

אין לי על מה להתלונן אם כשאני חוזרת מהעבודה באמצע הלילה

ממתין לי עציץ נוריות אדומות ליד הדלת מבעלת הבית שלי עם ברכה נחמדה.

החגיגות יימשכו לאורך כל השבוע.

ביום רביעי במסעדה עם דורשי טובתי. כשרה אמנם, אבל מה לא עושים מאהבה לאחד

החוגגים.

מחר קניות ללא חשבון, מבלי לראות את הספרות רצות בקופה הרושמת. ואל תנסו לעצור

אותי.

I wanna shoot the whole day down

שעת לילה כזאת נחשבת נסיבות מקילות בבית משפט ולכן אני מרשה לעצמי רגע דביק (ולא

מסקס):

מאחלת לעצמי הרבה אהבה. מכל הסוגים. גם לכם.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י