יומן מסע

יקירי,

ברשותך, אקרא לך ז'וזה. אני אוהבת לבקש את רשותך ולהמתין לתשובתך. לפעמים אתה

נשמע מי ששוקל למנוע זאת ממני ובכך למנוע ממני אותך. אבל זה בסדר, קיבלתי זאת על

עצמי. גם את ההמתנה הארוכה הזאת. ההמתנה מחשלת אותי, מכינה אותי לקראתך, לקבלת

רצונך ולקיבולך.



אני תוהה לפעמים מי מרצה אותך כשאיני לצדך ומקווה מאד שהיא לשביעות רצונך. אני תוהה

מה זה אומר עליי אם אני לא מקנאה. מפריע לך שאין בי קנאה? אני מקווה שזה לא מפחית

מהתמסרותי לך. אני פשוט חפה כעת מכל פגיעות או קנאה.



אתה נע ביני לבין חייך הסודיים בלעדיי, ואני מספרת לך סיפורים בראשי מבלי לכתוב לך

אותם. בקרוב, ז'וזה, בקרוב אשלח לך עוד ועוד סיפורים. כדי שתישאר עמי עוד מעט. כדי

שלא תחזור לשם כל כך מהר ואשאר כאן לבד. אמצא כבר במה לנחם את עצמי. אולי אסתפק

בנגינתו של צ'ט בייקר, אולי אפגוש עוד גבר שאינו משתווה לך. משהו למלא בו את השעות

הריקות בלעדיך.


בכל יום אני עוברת ליד הים. בכל יום אני חושבת עליך כשאני שם. בכל יום אני מנשקת אותך

בין רגליך, גם כשאני לבד ליד הים.