בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

אני חייבת ללכת. חייבת לנוע פנימה, החוצה, למעלה, למטה. או שאמות יותר מהמוות שאני חיה בו היום.
לפני 16 שנים. 19 ביולי 2008 בשעה 9:02

ז'וזה, אתה שם?

רק מוזיקה ישראלית? והבלוזים של אריתה פרנקלין? אם יקרה הנס ותתקשר עכשיו,

שוב תדרוש ממני בכעס לכבות את המוזיקה כשאנחנו מדברים? אולי קצת אריק קלפטון

אנפלאגד?

(כן, זה בלי פלאג...)

מה אני מדברת, אתה לא תתקשר.

בסך הכל רציתי שתהיה הית'קליף שלי ואני אהיה קאת'י שלך.

My only master.

אבל אתה רק ז'וזה.

ואתה לא מוכן לשחרר אותי.

למה אתה מתעקש? גאווה של אדונים? לא מודה בטעויות?

תראה, קמתי לא מזמן אחרי שינה רבה מדי. אני עייפה עדיין. אהיה עייפה יותר מאוחר. אהיה

עייפה גם מחר.

ז'וזה, נדמה לי שלא אחכה יותר.

אני הולכת.




להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י