בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

אני חייבת ללכת. חייבת לנוע פנימה, החוצה, למעלה, למטה. או שאמות יותר מהמוות שאני חיה בו היום.
לפני 16 שנים. 1 באוגוסט 2008 בשעה 15:42

למה את לא נושמת?

תעצרי רגע.

אל תתנגדי.

תנשמי. לשם.

עוד. גם לשם.

נושמת עכשיו?

מרגישה?

בוכה?

טוב?

ככה זה צריך להיות.

עכשיו אני יודעת.

בשלט רחוק - כווני את נשימתך לכיוון הנכון
ואז גם נשמתך תפנה לדרך הנכונה.
לצ"י דרכים משלו בהן הוא מוביל אותנו
לפני 16 שנים
somewhere - אני יודעת מה הכיוון, אבל הוא מעורפל כרגע. אני מכוונת "על עיוור" מתוך אינטואיציה. הבכי הוא אינדיקציה לכיוון. תודה.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י