היקום הלא נכון.

בשבת החלטתי לצייר מטריות. התארגנתי על מודליסטית עבת בשר וקבענו שהיא תתייצב אצלי בסטודיו בראשון.
בדרך, היה עליה לקטוף חופן של חרציות ולעבור בסופר לקנות קרפיון חי במצב טוב.

את כל ההעמדה של הציור כבר הכנתי בראש.

המודליסטית לא חשבה להעלות את השאלה מאיפה היא תמצא חרציות עכשיו.
זו לא בעיה שלי.
אני הייתי צריך למצוא מטריות. למלא את כל רצפת הסטודיו הקרה במטריות.


הקפצונים שוב הזכירו לי אותו עומד באותה תנוחה זקופה ואבירית וזה נתן לי השראה גדולה.

ידעתי כי בתום הציור היא תעמוד במטבח הקטן ואחרי שאני אכה אותו מכה ניצחת, היא תטחן לי ממנו קציצות טובות.
הייתי צריך להורות לה לקנות גם כמה גזרים לקישוט. הראש שלי עסוק בציור המטריות.



הקפצונים .... הקפצונים הארורים לא נותנים לי להתרכז.