אני יודעת שכל מה שעובר לי בראש, עובר גם לך.
אני יודעת שעל כל תעלול משלמים.
ובכל זאת אני עושה.....
חשבתי שיהיה מתוק לראות אותך מושפל מול כל החברה, אז השפלתי.
רכבתי עליך שם, מול כולם, חנקתי אותך עם כפות רגליי, באופן מפתיע, התמסרת שם, מול כולם.
היית השרפרף הכי טוב שיכלתי לבקש.
נפנפתי בגאווה בכסאון החמדמד שלי, ראיתי את המבט המושפל שלך וחייכתי אליך, נמסת...
אחרי שכולם הלכו וחזרנו הביתה, ידעתי שלא תשאיר את זה ככה, כל המשחק הזה כבר עבר את החרמנות והרצון לשרת, זה כבר הגיע למקום שבו אני פשוט מתעללת בך ואוהבת כל רגע.
נפרדנו מהאורחים לשלום, ברגע שהאחרונים יצאו מהדלת, הבטת בי לרגע קצר, שתי סטירות מצלצלות נחתו על לחיי, הפרצוף שלי בער.
מצאתי את עצמי מזדחלת על רצפת המטבח, נאלצת ללקק את טפטופי הגלידה שהשארת מאחוריך על הרצפה.
מצווה להגיע לפורקן על רגלך, כמו כלב מיוחם, נצמדת, מתחככת במהירות, מנסה לבקש הקלה, אבל נתקלת בסירוב חד משמעי מצידך, לי אסור להפריע לך עכשיו, אתה צופה בסרט.
אז ניסיתי, התחממתי, נרטבתי ושניה לפני שגמרתי ניערת אותי מעליך.
השלכת אותי הצידה כמו איזה גור כלבים טורדני
סיננת משהו לגבי עייפות, מקלחת, עבודה בבוקר
ואני נשארתי שם, על הריצפה, לא מסופקת, מאוד מגורה, חסרת חשיבות לחלוטין.
כשנכנסתי למיטה מילמלת לעברי - כלבה טובה שלי, אני אוהב אותך.
בבוקר גמרתי לך בפה.
לפני 16 שנים. 8 ביוני 2008 בשעה 12:05
