צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל כך רוצה

שלך
לפני 14 שנים. 1 ביוני 2009 בשעה 14:59

עשיתי ניסיון, שוב, ניסיתי להיום כנועה.
חזרתי מהעבודה, ישר למקלחת, לכבודך...
אתה היית עסוק, כרגיל, לא שמת לב שנעלמתי בכלל.
עברו כשעתיים, החלטתי ליזום.
מילאתי גיגית במים חמים, הוספתי סבון נוזלי ריחני, הנחתי למרגלות המיטה על סמרטוט ריצפה, צנצנת מונחת על הסמרטוט, מגבת על המיטה וניגשתי לקרוא לך.
נכון, היית מופתע, מופתע לטובה, הושבתי אותך על המיטה, שתי רגליים בגיגת המים, אלתרתי לי מושב, הכי לא נוח שיש, והתחלתי את טיפול הפדיקור שלך.

עיסיתי, חתכתי, קיצצתי, קירצפתי, עשיתי לך פילינג עמוק למדבריות שלך, היית הכי מבסוט בעולם, כמעט ונירדמת, ההבעות שלך עושות לי את זה לחלוטין.

אחרי קצת יותר משעה, העבודה שלי הסתיימה, אתה היית מנומנם, זה לא הוביל לשום מקום שרציתי.

התבשלתי לי עם החרמנות שלי, חיכיתי עם זה עוד קצת, אחרי עוד כמה שעות, התעייפת, הלכת שוב למיטה, הפעם באופן סופי ליום, היית עירום, נצמדתי אליך, ליטפתי את כל כולך, נישקתי ברכות, התחכחתי בך כמו כלבה מיוחמת, אתה, אתה נרדמת כמו בול עץ.

אחרי כשעתיים, הצטרפתי למיטה, החרמנות לא מניחה לי, אז שוב נצמדתי אליך, התחלת להאנח, הייתי בטוחה שהפעם לא תוכל לעמוד בפיתוי, אבל שוב הוכחת לי שאין לי מושג על מה אני מדברת.

משום מה נתתי לך קרדיט שאתה עייף, בטח על הבוקר תתעורר עם זכרונות מהלילה ותסיים את העבודה שהתחלתי כבר שלוש פעמים......

ממש הפתעה

אני עדיין מיובשת.

בעבר התלוננתי כבר על מחסור קשה ב bdsm, אבל מה למען השם עם קצת sex פשוט ונילי ומשעמם ?


~ תסגרו את הברז ! המסתגלת שלנו מתייבשת ! ~

לפני 15 שנים. 5 במאי 2009 בשעה 15:45

למדתי להוסיף את המילה "אדוני" בסוף כל משפט.





כמה שאני עלובה.


כשמי - אני.


זה לקח "רק" שנה..


ואתה, מצאת יופי של דרך לתרץ את האיפוטנטיות שלך.

לפני 15 שנים. 23 בפברואר 2009 בשעה 10:38

את הזין שלך
עמוק בתוכי
לטעום אותך
לבלוע אותך
כל כך אוהבת את הטיזינג שאתה עושה לי
את העינוי האינסופי הזה
אתה לא נותן לי שום דבר כשאני רוצה אותו
אתה מאלף אותי בדרכך
זה קשה
זה כואב
זה מחרמן
זה מייבש
אתמול הרטבת אותי כל כך
שיחקתי את עקרת הבית בצורה מושלמת
אני, מעל הכיור, שוטפת כלים אחרי בישול ממושך
אתה נכנס הביתה, אתה בטלפון
לא מתייחס אליי
כשסיימת את השיחה
נצמדת אליי מאחור
הרגשתי את הזין שלך מגרד לי את הגב
אומר לי מה הוא רוצה
אבל לא נתת לי
הדלקת וכיבית
המגע שלך
אני כל כך כמהה לו
הצמרמורת הזאת שעוברת לי בעמוד השידרה בכל פעם שאתה נוגע בי כך
אני רוצה לתת לך אותי
בבקשה קח אותי
אני שלך.

לפני 15 שנים. 20 בינואר 2009 בשעה 18:25

נכנסתי הביתה, מיד חושיי התערפלו.
הבית שלנו חשוך כמעט לגמרי, אני רואה הבהוב של נר בפינת הסלון, מעבר לזה אני לא רואה שום דבר.
תחושת היד שלך על עורפי מרטיטה אותי, אתה מרגיש את זה ומנצל את זה עוד ועוד.
עיניי מכוסות, ידי נקשרות מאחורי גבי ואני שוקעת לעולם אחר, לעולם שלך.
אתה מרגיש את השקיעה הזאת ולא נותן לי לברוח לשם, לפינה הבטוחה שלי, אתה מערער את הביטחון שלי בתנועה אחר חדה, אני על הברכיים.

אני רטובה.

אני שומעת אותך מתרחק ממני
ואני נשארת לי שם על הריצפה

לבד

------------------------------------כשעתיים מאוחר יותר---------------------------------------------------------

הערת אותי, נבהלתי לרגע.
חיבקתי את רגלך, לא רציתי לעזוב.
ליטפת את ראשי, את פניי, בקול הנעים והמרגיע שלך אמרת לי שאני לומדת, כמה אתה גאה בחינוך שלך, איזו שיפחה טובה אתה מטפח לך.


כמה שאני אוהבת אותך
מילים לא יוכלו לתאר.

לפני 15 שנים. 8 בדצמבר 2008 בשעה 16:47

אני חושבת שעצם העובדה שקצת הרפתי מהלחץ שלי עזרה.
אני לא מציקה יותר, אני לא ממש שואלת מה יהיה ובסגנון.
אפשר לשים לב לשינוי מצידו, אני כל כך שמחה.
אז נכון, הדברים הולכים לפי הקצב שלו בעיקר, אבל הם הולכים !
אני רוצה להודות לכל נותני העיצות, תודה רבה רבה !
עזרתם לי ללא ספק.

סקס ונילי היה, מעט bdsm התחיל לעלות על פני השטח.

הכי חשוב, יש לי סבלנות מחודשת.

ולך, אני אוהבת אותך !!!

שלך.

לפני 15 שנים. 16 בנובמבר 2008 בשעה 10:15

יכול להיות, למרות שמאוד לא סביר.
כנראה שזאת הדרך שלך לחנך אותי.
אני לא מחליטה מה ומתי, זה שלך ורק שלך מסתבר.
אתה תעשה כשאתה תרצה !

אני יושבת ומחכה כמו כלבה טובה, מיוחמת ולא מסופקת, עוד מעט מזילה ריר, שתי דקות מויתור כללי על הכל...
שם אתה מחכה לי.
בזמן שלך
בדרך שלך

אני שלך.

לפני 15 שנים. 12 בנובמבר 2008 בשעה 9:29

אני לא יודעת להתמודד עם כאלה דברים.
זה לא עושה לי טוב.
אני לוקחת את הדברים ללב והם מפרקים אותי.

אתה לא מתחשב בי


אתמול כמעט שנשברתי
כל כך רציתי לגרש אותך אחרי זה מהבית
שתלך לישון בחדר המדרגות או משהו יותר גרוע.


פגעת בי.


בלי לשים לזה לב יותר מידי


היית כל כך קרוב ללשבור אותי
ולא היה לך מושג.


זה קשה.




השפלות - לא מדברות אליי.

עכשיו כואב לי הלב
ולך אין מושג.

לפני 15 שנים. 3 בנובמבר 2008 בשעה 9:49

אני כל כך רוצה שתעשה בי דברים.
אני רוצה שתקשור אותי, אני רוצה להרגיש חוסר אונים.
אני רוצה להיות שם בשבילך, לגמרי בשבילך.
אני יודעת שתדאג לי, אני יודעת שבתוכך אתה רוצה רק טוב בשבילי, אני יודעת שתכבד את גבולותיי.
אבל בכל זאת, אני מפחדת.

כבר כמה זמן שאני מפנטזת על סיטואציות.
אני יכולה לראות בדיוק מה אני רוצה.
אני יודעת שאתה לא תתן לי את מה שאני מדמיינת, אתה תהיה אחראי על הכל, לפי הדרך שלך.
בסתר, זה באמת מה שאני רוצה, אבל מאוד קשה לי להודות בזה.

אני רוצה שתשתמש בי

בבקשה...

לפני 15 שנים. 9 בספטמבר 2008 בשעה 10:41

כשסיפרת לי שאנחנו נוסעים לאילת יחד, קפצתי משמחה.
כבר הרבה זמן אנחנו מדברים על נופש, על בריחה מהשיגרה, על נוף אחר...
הזמנת לנו חדר במלון אורכידאה, חדר מבודד, מין בונגלו פרטי.
כשהגענו למקום היית רומנטי להפליא, נישקת אותי, לא יכולת להוריד ממני את הידיים לרגע.
ביום הראשון הלכנו בבוקר לארוחת בוקר.
ראיתי אותך מפלרטט עם איזו בלונדינית, איבדתי עשתונות ועשיתי לך סצינה פומבית יפה בהחלט.
כתוצאה, אתמול לא דיברנו בכלל, כל אחד תפס את הפינה שלו ברחבי המלון ונמנענו מקשר.
היום בבוקר התעוררתי ליום חדש, יום מפתיע, יום מפחיד...
אני שומעת רחשים, יש עוד אנשים בחדר.
אני לא רואה אותם כי אני סגורה באמבטיה, פרקי הידיים שלי קשורים לברז האמבטיה, אני ערומה, רטובה, רועדת קצת מקור, איבדתי תחושה בידיים כבר לפני יותר משעתיים, אתה לא מתייחס אליי בכלל.
אני יושבת פה כבר כמה שעות בצורה הזאת, חושבת על מה שגרם לעונש הזה.
נכון, הבאתי את זה על עצמי, אבל לא תארתי לעצמי כמה רחוק תלך עם זה.
אני שומעת קול נשי והדם עולה לי למח, הלב לתחתונים.
אני מתאמצת לשמוע על מה אתם מדברים, מנסה לגלות מי האישה האחרת שנמצאת איתך שם בחוץ, אבל זה לא עוזר לי, אני לא מזהה.
הפרצוף של הבלונדינית עולה לי לראש ואני מתעצבנת שוב.
על מה אתם מדברים אני מצליחה לשמוע בקושי, מתנהל שם איזה סוג של סחר.
מה ?
סחר ?
מדברים שם עליי ?
רועדת אפילו יותר, דמעות הסטריות זולגות מעיני, אני מפחדת .
פתאום אתה נכנס לחדר אמבטיה, אתה צועק עליי שאפסיק לבכות.
אני קופאת מפחד
בבת אחת נהיה לי קר מאוד, שפכת עליי דלי מלא קרח, אם אני כבר שם למה לא לעשות לי עוד קצת את המוות...
נשארתי שם, קפואה, רועדת, מלאה במחשבות מלחיצות, הקולות שלכם השתתקו.
ה"חופשה" שלי רק התחילה...

לפני 15 שנים. 7 בספטמבר 2008 בשעה 11:46

נכון, אני אמרתי לך,
נכון, אני בקשתי עוד וחזק יותר,
נכון, רכבתי באקסטזה,
נכון, הייתי מחורמנת עליך ברמות על,
נכון, לא רציתי להפסיק,
נכון שאם היית נכנס, לא הייתי מתנגדת....

נכון ששתיתי קצת יותר מידי,
נכון שאהבת אותי במצב הזה,
נכון, רשמית אני עדיין בתולה שם
נכון שאתה נורא רוצה ואני אף פעם לא מסכימה




אבל למען השם, אתה מכיר אותי !

אתה אמור היית לדעת שאתה צריך להפסיק אותי כי אני אתבכיין לך על זה עכשיו לפחות שבוע.


חוץ מזה, אם לך מותר, אז גם לי !