כל כך רוצה

כשסיפרת לי שאנחנו נוסעים לאילת יחד, קפצתי משמחה.
כבר הרבה זמן אנחנו מדברים על נופש, על בריחה מהשיגרה, על נוף אחר...
הזמנת לנו חדר במלון אורכידאה, חדר מבודד, מין בונגלו פרטי.
כשהגענו למקום היית רומנטי להפליא, נישקת אותי, לא יכולת להוריד ממני את הידיים לרגע.
ביום הראשון הלכנו בבוקר לארוחת בוקר.
ראיתי אותך מפלרטט עם איזו בלונדינית, איבדתי עשתונות ועשיתי לך סצינה פומבית יפה בהחלט.
כתוצאה, אתמול לא דיברנו בכלל, כל אחד תפס את הפינה שלו ברחבי המלון ונמנענו מקשר.
היום בבוקר התעוררתי ליום חדש, יום מפתיע, יום מפחיד...
אני שומעת רחשים, יש עוד אנשים בחדר.
אני לא רואה אותם כי אני סגורה באמבטיה, פרקי הידיים שלי קשורים לברז האמבטיה, אני ערומה, רטובה, רועדת קצת מקור, איבדתי תחושה בידיים כבר לפני יותר משעתיים, אתה לא מתייחס אליי בכלל.
אני יושבת פה כבר כמה שעות בצורה הזאת, חושבת על מה שגרם לעונש הזה.
נכון, הבאתי את זה על עצמי, אבל לא תארתי לעצמי כמה רחוק תלך עם זה.
אני שומעת קול נשי והדם עולה לי למח, הלב לתחתונים.
אני מתאמצת לשמוע על מה אתם מדברים, מנסה לגלות מי האישה האחרת שנמצאת איתך שם בחוץ, אבל זה לא עוזר לי, אני לא מזהה.
הפרצוף של הבלונדינית עולה לי לראש ואני מתעצבנת שוב.
על מה אתם מדברים אני מצליחה לשמוע בקושי, מתנהל שם איזה סוג של סחר.
מה ?
סחר ?
מדברים שם עליי ?
רועדת אפילו יותר, דמעות הסטריות זולגות מעיני, אני מפחדת .
פתאום אתה נכנס לחדר אמבטיה, אתה צועק עליי שאפסיק לבכות.
אני קופאת מפחד
בבת אחת נהיה לי קר מאוד, שפכת עליי דלי מלא קרח, אם אני כבר שם למה לא לעשות לי עוד קצת את המוות...
נשארתי שם, קפואה, רועדת, מלאה במחשבות מלחיצות, הקולות שלכם השתתקו.
ה"חופשה" שלי רק התחילה...