שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל כך רוצה

שלך
לפני 16 שנים. 7 ביולי 2008 בשעה 12:26

איך זה יוצא שברגע שאני מתחילה לתת את עצמי באופן טוטאלי, גם אתה עושה את אותו הדבר בדיוק ?
אנחנו צריכים להמציא לנו מנגנון התחלפות ברור יותר.
אחרת אנחנו מוצאים את עצמינו אחד מול השני במצב קצת מגוחך והרבה רחוק ממה שרצינו באותו הרגע.
אני נמצאת היום במקום שבו אני מוכנה לתת את כל כולי - לך.
הראית לי שזה בסדר, בטוח, שאתה נמצא פה בשבילי ובשביל שנינו.
אני נותנת לך את היקר לי מכל, אותי.
אני חייבת לציין שאני מרגישה שאתה עדיין לא כולך שם, איתי, אתה עדיין לא חופשי לגמרי איתי, לא במובן הבדסמי לפחות, אני רוצה יותר.
אני רוצה לפרוץ עוד גבולות, שלי, בעיקר שלך.

תן לי אותך
את כולך

אני רוצה לנשום אותך פנימה

נכון, הגוף סגלגל, מותש, כואב, אבל בפנים יש עוד הרבה שרוצה להתפרץ החוצה, עליך.

את הלב שלך נתת לי וקיבלתי אותו באהבה
תן לי את גופך, נשמתך, כל כולך.

אני רוצה אותך כלב כמו שאני כלבה
אני רוצה אותך רע, קשה, אכזרי
אני רוצה אותך כנוע, רגיש, מיילל

אני רוצה אותך - אותי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י