הולך בקלות

אם את כועסת .

אז סליחה .

התפלק לי , ככה יצא .

יש ימים כאלה , וגם רגעים .

שצריך ללכת עם מה שבא .

ויש יושר שצריך עוד לעקם ,

ובטח יהיו עקומים שמישהו ירצה ליישר .

וככה יצא , ולא תמיד זה בשליטה .

אז אם את כועסת , כבר ביקשתי סליחה .

יש סגול ולבן ועזבי אותי מרגשות אשם .

יש כללים שחובה להפר , טונות של קווים שצריך לחצות .

ואם בא לך לכעוס , אז אולי נלך כבר מכות ?

אז נופלים לי הכלים מהידיים ,

ויש לי הכרח , לקחת כמה צעדים אחורה ,

להציץ לראות , לפעמים האור גדול ...

לפעמים יש שם כאב .

אז לוקח לי עוד קצת זמן ,

להסב מבט , לעצום עיניים , כדי לחזור להסתכל .

ואז ... לפעמים כשהמבט חוזר , החיים משתנים .

וזה יכול להיות עצוב , מצחיק , כואב , ולפעמים גם אותה התמונה בול .

יפה , מדהימה , כואבת , מצחיקה , שחור / לבן , צבעונית , רצינית ...

הכי אני אוהב את האור הגדול הזה שלפעמים יוצא , נובע מכמה אנשים .

החיים .

כמה זמן אפשר ?

לתפוס חניה באמצע ההמולה .

לא לתפוס שום צד , מינימום תזוזה .

כמה זמן אה ?

ומה , למה ?

אז היה אור גדול

שסינוור לך את הצורה .

זה לא משהוא חריג , אתה יודע ?

קורה פה ושם , שמישהו רואה אור גדול ענק .

ככה פתאום , ומתמכר לו לאור , קורה .

ואתה מה קרה ? מה נתפסת לחניה .

תזוז כי החיים הם תנועה .

לא זז , עד שתבוא ליידי , עד שתבוא ליידי אהבה .

לאט לאט .
משני הצדדים חולות .
קצת פסולת בנין שלא היתה צריכה להיות שם .

ופתאום הוא חוצה , שועל גדול יפה .
מול המכונית מתישב על הכביש ,
מסתכל , מגרד את האוזן בתנועה אופיינית .
קם והולך עוד לפני שהספקתי לשלוף את המצלמה .

אחר כך עצרתי , הסתובבתי שם קצת בסביבה .
ראיתי על איזה שהיא גבעה את אחת מהמלחמות הכי עתיקות שיש באזור .
בין להקת עורבים , לבז יחידי וחצוף .
דוממתי מנוע .

העברתי כמה סרטים ומחשבות , על איך שהחיים ממשיכים ,
ועל הנצח של המסע , ועל כמה שאנחנו עוברי אורח .
ואז עברה בכביש משאית , היו עליה כמה פרות שהיו בדרך למשחטה קרובה .
הם לא ממש מבינות מה הולך להיות ,

ואנחנו , ואני , מה אנחנו יודעים על החיים , אהבה , מה יהיה , ובכלל

בוקר סתמי של יום שישי

בוקר של תרגיל התחמקות , שהפגיש אותי עם שועל , ועם עוד כמה ...

אתה בא ?

לאן ?

מה לאן לשם !

למה , מה רע כאן ?

יאללה נו אל תיהייה נודניק !

מה נודניק , מה פתאום לזוז ?

נו מה אתה לא רואה , צריך כבר לזוז !

מה , מה אני לא רואה , תגידי מה ?

אויש נו אל תעשה את עצמך נימאס לי כבר !

אה , אוקי , זה כבר סיפור אחר .

נו אז אתה בא ?

מה , עכשיו ! ?

נו בטח שעכשיו , למה אני תמיד רואה שנה לפניך ?

מה , מה את רואה ? אני לא מבין .

שצריך לזוז , שחרא , שיאללה , שנו כבר !

לא חרא לי , מה את רוצה , יש קצת קשיים , אבל בכללי בסדר .

לא נו בוא בוא נזוז , לא יכול להיות שאתה לא רואה .

מה מה אני לא רואה . שני קווים מקבילים , מה אני לא רואה ?

טוב אני זזה , אתה בא ?

לא , טוב לי כאן , למה לזוז ?

ככה אני זזה , אין לי כח להסביר .

טוב אז תלכי , אני כבר אגיע מתי שהוא .

אוקיי , אני רק לא בטוחה שאני אחכה שם להרבה זמן .

אוקיי ממי תזוזי , נראה כבר אחר כך מה יקרה .

טוב , אתה לא בא ?

לא , אולי בהמשך , נתראה .

אולי .

שני קווים מקבילים , רוצה אחד שזור , חזק , אוהב , נמשך ,

ענקים , חייב לשתף ,
דיי חלס שחור , כבדות , וכאלה
וזה אחד השירים הכי אופטימים שיש ,
רוח כזאת של נעורים , ( אני כנראה עמוק בתוך משבר ה 40 אה ? )


שמחה צעירה , של תזזית רגועה
של לפני מסיבה , כשהכל עוד יכול לקרות .
כשהיין רק מתחיל לעלות , לא בכבדות ,
לא שיכור , מפציע , מרים אותך למעלה .

והיום היה אחלה יום , ואני מאושר ,
לא איכפת מכלום , רק שלא יגמר ...

אוהב , אנשים , את הים , הדשא .
את ההרים , המדבר ,
כאילו אין מחר .

והריח נעים , טעים , פשוט .
ואין כשפים , אין בו מכשפות .
רק תמימות נעורים ,
שלא מתעניינת , במה שצריך ,
רק במה שחשוב באמת .
מאושר .
ויאללה לא חשוב מחר .

מתיר קשרים , הורס גשרים ,
אני כזה בן זונה ,
והיא אמרה , אמרה .
אמרה שהיתה מורידה לי סטירה .

אין לי אומץ במיל ,
ילד מגודל , דיי דביל .
בורח , שותה , מתמכר והוזה .

היו תזוזות בשיחים , וגדר .
והיתה שם אישה .
היה חופש , כמו תמיד
חופש בחירה .

וכמו תמיד , בחרתי
בעטתי ברגלים
ברחתי.

והיא היא היתה מורידה לי סטירה .
יש אנשים ,
ויש עומקים ,
ואחת אהבה .

וחושך על המיים .
וכאב ,

היא היתה .
מורידה סטירה .
היא יודעת , היא אשה .
ואני , אני בן זונה .

היא אמרה ,
אמרה שהיתה ,
מורידה לי סטירה .


אז יש שניים לא סגור תחליטו אתם .

נישלט - שולט
כבד - קל
רגיש - אטום
עוזר - עושה לך רע
מסובך - פשוט
יפה - מכוער
גלוי - רב הניסתר ...
אפשרי - לא נסבל
גס - עדין

איפה שהוא נדמה לי שיש שם עוד כמה שמתחבאים להם .
ובינהם ( נישלט - שולט וכו' ) יש אין סוף אפשרויות , ומשחקים .
יש בטח רשימה ארוכה , שקשורה לעולם הזה של שליטה,
וגם לעולמות אחרים , של החיים , עבודה , בית , חברים...
ובתוך כל זה אני קצת מבולבל , לא ממש רוצה להכאיב .
לא רוצה לכאוב ( נו טוב לא יותר מידיי )

נסיון לתת לאחר להוביל , תמיד הוביל אותי לאסון .
ואז יש , אמון / לא סומך . ואת כל הכבדות של מליוני דורות ,
של נשים וגברים של פסגות , ותהומות , ואת כל מה שכולכם כאן ,
כל כך מכירים ומבינים ( באמת , ודיי לעומק ) ,

ומתחת לזה יש המון המון לבד , ואולי זה הדבר האמיתי היחידי שקיים .
אה כן ויש גם את החיים , את המאבק הזה של הקיום , כאלה שהם חברים .
והמון שחושבים אבל לא באמת מכירים . ויש צחוק , ויופי , ומשחק , אושר , שמחה .
אה כן ואולי אולי , יש סיכוי לאהבה , ויש כאב , וכעס , בכי , ושכול כן בכולם יש את הכל .
ויש אותי , ואותך , ואותך - את כל המדהימים שחיים את החיים וצובעים אותם בכאלה צבעים ,
מדהימים ולא תמיד אפשריים , וזה משחק מרתק , המשחק של החיים , משחק של כאב , נצחון ,
והפסדים , של הבנה , חופש , שלווה , ומלחמה .

ובפנים עמוק ,

יש אותך אחד , לבד

כמו תינוק של החיים , שמישהו הניח על המדרכה .

לא ממש מודע למצב , מסתכל , על תנועת האנשים האחרים .

וחיי חיי עכשיו , לבד

יש נקודות מפגש , שאולי לא משתנות כל החיים .
כמו מעגל נצחי שפושט ולובש בגדים אחרים , אבל תמיד נשאר הוא .
בגן , בבית הספר , באהבה , בצבא , בעסקים . המון פוטנציאל ... וההמשך ,
ההמשך המעפן הזה , שקצת משתנה בכל פעם אבל המהות היא אחת.

המון פוטנציאל - "אבל אתה כל הזמן חולם"
" יש לך עולם משלך"
"למה אתה תמיד רואה אחרת"
" אבל אתה לא משקיע"
"חסרה לך משמעת עצמית"
" אתה לא רגיש , לא מראה רגשות "
" יש לך לב יותר מידי טוב "
" אתה עצלן "
" רגיש מידיי "

הסיומות משתנות אבל המהות היא שפשוט בישביל אותו האדם לא עמדת בציפיות ,
היית אתה ולא מה שהוא רצה שתיהיה , אכזבה .

אף פעם לא האמנתי לאמירות האלה , אני תמיד מעדיף להילחם על עצמי ,
( הן דומות בכיוון שלהן למצב שבו אתה פוגש מכר וותיק שלא ראית המון זמן , והוא ישר אומר משהו
כמו : תגיד למה אתה אף פעם לא מתקשר , וממש בא במין טענה כזאת , ולא עולה בכלל בדעתו שהוא גם לא התקשר . מוזר )

וכל פעם כשאני רואה חבר ילדות שנפל לתוך הטריק הישן הזה , אני רואה מישהו שקצת הפסיק להיות הוא , זה מחיר יקר , יקר גם אם הוא קונה , נוחות , כסף , ואפילו אהבה , והוא קונה אותם ,
הוא קונה אותם במחיר של עצמך .

וזה משהוא שכולם נופלים אליו , במידה כזו או אחרת , והמחיר גם אם לא מבחינים בו הוא יקר ,
זה המחיר של עצמך , פיסות ממה שאתה , לא מהגוף שלך , מהנשמה , ומהרצונות , חלומות שלך .

ואם יש לך אומץ להסתכל מנקודת המבט שלך , כשהיית ילד , אולי תוכל לאמוד , למדוד את המחיר .

אז כן היתה מלחמה .
נחשפו שיניים , הרעמה סמרה .
והיו קצת נהמות קרב , שהשכונה תדע .

ואין מנצחים , היא הבינה .
ואני קיבלתי את מה שרציתי .
כרגיל , ככה זה , כבר רגיל .

ועכשיו שוב הפוגה , עד לסיבוב הבא .
והחיים חיים , ואני והיא מסתובבים .
במעגלים .

והיא לא מובנת , לא לי .
וגם לא כל כך לעצמה .
ואין כבוד , במלחמה , כמו במלחמה.

היא מכינה תחמושת חדשה .
אני צופה , מחכה לתנועה הבאה .
בינתיים אני על הגבעה .

טקטיקה זהירה , חישובים שקולים .
עוד שקט , שלפני הסערה .
אולי תיהיה שביתת נשק .
שלום .