לאט לאט .
משני הצדדים חולות .
קצת פסולת בנין שלא היתה צריכה להיות שם .
ופתאום הוא חוצה , שועל גדול יפה .
מול המכונית מתישב על הכביש ,
מסתכל , מגרד את האוזן בתנועה אופיינית .
קם והולך עוד לפני שהספקתי לשלוף את המצלמה .
אחר כך עצרתי , הסתובבתי שם קצת בסביבה .
ראיתי על איזה שהיא גבעה את אחת מהמלחמות הכי עתיקות שיש באזור .
בין להקת עורבים , לבז יחידי וחצוף .
דוממתי מנוע .
העברתי כמה סרטים ומחשבות , על איך שהחיים ממשיכים ,
ועל הנצח של המסע , ועל כמה שאנחנו עוברי אורח .
ואז עברה בכביש משאית , היו עליה כמה פרות שהיו בדרך למשחטה קרובה .
הם לא ממש מבינות מה הולך להיות ,
ואנחנו , ואני , מה אנחנו יודעים על החיים , אהבה , מה יהיה , ובכלל
בוקר סתמי של יום שישי
בוקר של תרגיל התחמקות , שהפגיש אותי עם שועל , ועם עוד כמה ...
לפני 15 שנים. 12 בדצמבר 2008 בשעה 10:10