הולך בקלות

אני עץ עקום .

לא ניתן לאילוף .

למרות שהליבה רוצה להתיישר . 

משקיף מהצד , רואה כל ניואנס .

נמשך כמו פרפר , לאש .

לאש של אשה . 

חמה , אהובה , סלחנית , רחומה .

אחת כזאת אמתית מלאה , באופי , בתוכן .

כזאת דוגרית , שאוהבת את עצמה .

אחת שמתמיד כמו שאני אוהב כאב .

אוהבת להכאיב  .

לא ילדה , אחת שנחל הטוב שיש בה 

מתמזג אל אכזריות מהפנטת ויוצר נהר .

כזה שלא נעצר .

כשהוא זורם בדרכו אלי  .