בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הולך בקלות

פעם כשכמעט ולא הייתי צריך לעבוד , קראתי לבלוג הזה " המלחמה בעצלות " מאז אני עובד ללא הפסקה , בוא , בוא נראה מה יהיה עכשיו עם ההולך בקלות .
לפני 15 שנים. 20 באוגוסט 2008 בשעה 11:03

כי זה חזק , כי אף פעם לא העמידו אותי באמת מול הראי , אף פעם לא הגעתי בכלל לנקודת ההתחלה , לנקודה של אחרי המלחמה , של להפסיק לבעוט בכל העולם , ובעצמי הכי חזק , קשה לי כל הזמן ליהיות פרא אדם , וזה כמו טיסה מטורפת בירידה מפחידה , אין לי סיכוי לעצור את עצמי לבד , ונשבר לי ליהיות "מיוחד" ,

אז עכשיו זה בא אני מתחיל להבין שיש כללים וחוקים , יש דרכים אחרות , הרבה יותר קלות , אני רק צריך להתמיד לא לשבור מסגרות , לשחרר את הלחץ בדרכים לא פוגעות - בלי לבעוט , בלי לנהוג כמו מטורף , די תרגיע , תתן להגיע , והלב של כל זה בישבלי זה לסמוך , לא לשבור ת'חוקים , להתמיד , ודירבלק לברוח , בקיצור לחסום את כל הדרכים הישנות , לתת לעצמי ללכת בדרכים שהם לא מוכרות , בלי קוצים בלי לשלוף שום חודים , להפסיק ליהיות בשליטה , ולסמוך אליה , לתת לה להוביל , היא יודעת , תשכב במנוחה תן לה לדרוך , לתת לה ליהיות שליטה ,

להכנס לשם מרגש מענג , זה חדר סודי שנפתח לי עכשיו זאבים וכלבים זה אותה משפחה , המדבר ירגיע יפתח את הראש , ליהיות לבד , וללמוד לספור עד שלוש

http://www.youtube.com/watch?v=JLUcucTkfGU&feature=related

[b]

Morticia - לפעמים אפילו עד 20...

אשרי המלכה... שיהיה לכם בהצלחה!

:)
לפני 15 שנים
פרא אדם - מה שמובן מאליו, מסתבר שדפוק אצלי ברמות , וזה לא כל כך קל לי לספור עד שלוש , דפוק , דפוק אבל אופטימי
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י