בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הולך בקלות

פעם כשכמעט ולא הייתי צריך לעבוד , קראתי לבלוג הזה " המלחמה בעצלות " מאז אני עובד ללא הפסקה , בוא , בוא נראה מה יהיה עכשיו עם ההולך בקלות .
לפני 15 שנים. 23 באוגוסט 2008 בשעה 8:23

ילד , מופקר , עצלן , מקצר דרכים ,
הכל שם לא מסתיר כלום , שובר כלים
וחוקים .

שק של צרות , כאב , וים של דמעות
אין גבולות , בכאב , בדמעות , ברצון לאהבה
לא מוציא החוצה , בורח בקלות

תזהרי , יש סערה בים הזה .
ומרגע שיוצאים , לא בטוח שחוזרים
לא צפוי , שקט , מתפרץ .

אגו גדול , מרכז העולם .
נותן המון , לוקח רק מה שתתני

נראה שולט , חזק , כאילו הכל בישבלי
הכל הפוך , הרבה נסתר , לא ממוסגר .
יכול לכאוב ,תמיד נשלט , מהמקום הכי אמיתי .

יודע להכאיב כשאני אמיתי , מתיש , כן בעיקר אותי

אז הכל כתוב , את זה לא מסתיר ,
לא מסתיר דבר , זה שם על דלת הכניסה ,
רוצה ? בטוחה ? יש דרכים ללא מוצא .
הכל כתוב , ויש לך ת'רשות לעשות כל מה שאת רוצה




Mercenary​(אחר) - זה של שמוליק קראוס או של פורטיס סחרוב??????
יש לך גם סטייה למשינה
:)
לפני 15 שנים
פרא אדם - תודה , לא מתיימר , יצא ככה .
לפני 15 שנים
צארית​(שולטת) - המממ.....למרות שבדרך-כלל צורת כתיבה כזו עושה לי עור ברווז,הנקודה של הפוסט הזה מעניינת.
עוד הבנה לגבי הסצנה שלנו,יש המון צורות לגשת אליה ולחיות בתוכה,כולם עוברים שלבים רבים בחיינו שכמובן משנים את הצורה שבה אנו רואים את כל העולם הקטן הזה שלנו...הכל כשר והכל מתקבל,בסופו של דבר הכל פה אמור להיות נורא דינאמי.
לפני 15 שנים
פרא אדם - לא ממש מבין את הסצנה , בקושי מבין את מה שאצלי בתוך הראש , תודה על העור ברווז
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י