הולך בקלות

המון שמות ו " הגדרות " שנתתי לעצמי בפרופיל ובבלוג היו כאילו סתמיים , כאילו מיקריים כאלה , ולאט לאט ראיתי שהם לא , הם אני הכי מחובר לעצמי שאפשר . הם היו קצת נבואה שמגשימה את עצמה אבל בהפוך , קודם הדברים קרו , אחר כך הכחשה , במקרה של הנייק , השם של הבלוג , בינגו זה נכון ופוגע לי לחיים . ( כן אני יודע - זה לא חוכמה כל כך גדולה " לנבא את העבר ")

בכול אופן העיניין הזה של המלחמה הפרטית שלי בעצלות , היה חייב להתרחש איפה שהוא , זה כבר לא היה עסק העיניין הזה של לא לזוז יותר מידי ושהכל יסתדר לי - אני מדבר על תקופה ארוכה של משהו כמו שבע שנים שלא ממש היה שום מאמץ , בלי יותר מידי תנועה ,

אז התחלתי לכתוב כאן , ( סוג של עשיה ) ואיך שהוא החיים התחילו ליהיות עסוקים לי , בקיצור זה כיף לי , וקצת כמו הסיפור על היהודי שרצה ליהיות בעליו הגאה של סוס אציל , ואז אחרי שנודע לו מחירו הגבוה של הסוס הנ"ל הלך וקנה שוט , וכל העיירה צוחקת על " בעל העגלה " שאין לו , לא סוס , לא עגלה , רק שוט .

קצת קשה , אבל שטויות , התחלתי איך שהוא לעבוד ( אני לא טפיל או משהוא לא חיי על חשבון אחרים ) אני סתם מחשיב עבודה כמשהוא פיזי , משם גדלתי , " פקידות " לא ממש נחשבת לי כעבודה . אז אני מזיז קצת את הגוף , וזה נכון לי , זה מוציא מימני כל מיני שדים ומזיז לי הרים , וגבעות בנשמה , ואני , אני אוהב לעשות מה שעושה לי טוב ,