הולך בקלות

אף פעם לא הגעתי למצב הזה של לעטוף מחברת ( גם כי אצלנו לא עטפו , וגם כי במהלך 10 השנים המקוצרות בהן כיבדתי בנוכחותי את המוסד הנל' היו לי אולי איזה 5 - 10 מחברות במצטבר , שלרוב שימשו לציור , בעיקר על העטיפה )

חוצה מיזה שאני לא ממש מבין למה לעטוף מחברת , זאת בטח המצאה של איזה מורה / מנהלת , שלא ממש הסתדרו להם בעינים הציורים המדהימים של ילדים משועממים , - מין סוג של פיתרון מסרס יצירה כזה , לעטוף בניילון ( חומר קר , מעפאן שאי אפשר לצייר / לקשקש , עליו כלום )
העיקר שזה נראה מסודר , אחיד וכו' לעין .

היום מלכת שבא שלי ( ייקית ברמות , ולא ממש מבינה איך היא נפלה על משפחה כמו שלנו ) החליטה שאני צריך לעטוף לה שתי מחברות , טוף הלכנו קנינו ניילון מיוחד ( המוכנים נגמרו כבר מזמן ) ונגשתי למלאכת העיטוף , - היא אוהבת הדוק , כשכל כפל במקום שלו , מוחזק עם נייר דבק ,
נגמר הסיפור , אתה בא לסגור את המחברת , הדוק מידי היא מתקבצ'צ'ת לה לכל מיני צורות אחרות , אבל מחברת היא לא . פותחים משחררים סוגרים , ושוב נראה ממש לא כמו מחברת של ילדה מסודרת . בקיצור לקח איזה שעה וחצי לעטוף שתי מחברות .

עבודה מעצבנת , עיטוף מחברות , בעיקר אם אתה מתנגד מצפונית , ערכית לרעיון העיטוף ( מה הם לא שמעו על זה שלוקח לניילון איזה מיליון שנה להתפרק , וכזה )

איך שהוא יצאתי מזה , עם הפניה של המלכה שלי לאמא שלה ( יהיו עוד , מהכרות עמוקה עם המוסד הנל' , יהיו עוד ) למלאכת העיטוף הבאה עלינו לטובה .

שונא לעטוף , לעטוף מחברות זה חרא .