היא גנבה לי את החושים .
המלכה החזקה .
ואני איך לומר ... עדין משרת את הגבירה הגבוהה ,
אבל היא , חכמה , יודעת מה היא רוצה , חזקה .
היא מסובבת אותי על ירכיה , מתונה ושקטה .
ואני בוער , קר וחשוף בעוד שניה אני ארגיש את ידה ,
איך היא יורדת , על העור החשוף.
הגבירה הגבוהה לא אוהבת שהולכים לישון מאוחר ,
היא חוץ מכמה פציעות קלות לא פגעה בי עדין קשות .
ממנה אני שואב את לחמי , כשהתנאי היחידי , הוא ערנות דעתי.
וההיא השניה רחוקה כמו מעבר לשם ,
חכמה , חזקה , ישירות מפחידה .
הידים שלה מחכות למגע , זה בטוח יכאיב ,
יערער הרגלים , זה בטוח יפגע בקווים ישרים .
ואותי מענין אם אני לא אפחד , אם לא אפספס את הרגע ההוא ,
המיוחד .
אם תיהיה אהבה , אם תיהיה אפשרית , ואז זה לא ממש משנה ,
שיכאב גם בלב או בגוף או בכל מימד , שיכאב , שאוהב
לפני 15 שנים. 22 בספטמבר 2009 בשעה 19:51