הולך בקלות

מתקדם בטיסה נמוכה .
השיער מתנפנף בפראות .
והיא מתחילה להרגיש אותי שם .

היא לא רואה כלום ,
רק מרגישה , בת איכרים .

והמלכה רבה ,
צריך הרבה כח ,
להפריד אותה מהאדמה ,
לחלץ אותה מזרועות העצים .

ולמשוך חזק , בעדינות לכיוון הים .
לגלים . לשחרר שורשים .

זה לא היה טבעי לה אז .
ויהיה קשה עוד יותר עכשיו .
אבל אני כבר שומע את הרוח .
והעלים שמתבדרים .
ויש כמו ההד שבא והולך .

היא מרגישה , מתחפרת לה באדמתה .
היא יודעת לשמוע את עץ הצפצפה ,
וטיפטוף קליל לא מורגש .
של טיפה ודמעה .

האהבה , שם שבירה ,
ויש מה להפסיד ,
ומהצד השני רק ...
חופש אין סופי , מלח , ים
ואהבה .
שלא תיגמר לעולם .