בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הולך בקלות

פעם כשכמעט ולא הייתי צריך לעבוד , קראתי לבלוג הזה " המלחמה בעצלות " מאז אני עובד ללא הפסקה , בוא , בוא נראה מה יהיה עכשיו עם ההולך בקלות .
לפני 13 שנים. 3 בנובמבר 2010 בשעה 21:14

http://www.youtube.com/watch?v=phD68RxNW24&NR=1


פישלתי .
לא הודעתי משהוא ,
שאולי הייתי צריך ...
כשקיבלתי את ההודעה על הביטול ,
עבר לי בראש ,
אבל זה עבר מהר מידי .
ושמתי את זה בצד .

אחר כך בערב ,
ראיתי בזווית השפתיים שלה ,
כבר יכול לזהות ,
כשהיא הולכת להכאיב .
היתה נשיקה וחיבוק .
החזיקה בי חזק ,
הובילה למיטה.
הציבה את הגוף בתנוחה ,
שתיהיה נוחה ,
" אל תזוז " אמרה .
הצליפה , חזק , בשקט , ללא כעס .
ואז , " מה לא הבנת ב - אני ואתה "

נלחמתי זה כאב ,
אני תמיד נלחם כשכואב ,
אבל איפה שהוא שם מתחת ,
היתה המון אהבה .
לא היתה מיניות , היה רצון לחנך , אהבה .
איכפתיות .

אחר כך נגמר הכאב .
עוד שניים שלושה משפטים , כדי שזה יהיה סגור .
ואז הלכנו למטבח ,
להכין אוכל , ככה פשוט .
היא לא המשיכה להכאיב לי באותו הערב .
לא השתמשה ברצועת העור .
שהמשיכה לשכב שם על המיטה .
חסרת תנועה .
עשיתי הכל .
שיהיה לה הכי טוב שאפשר ,
ואהבתי אותה ,
והיא אותי ,
זה מסתובב סביבי .
כל הזמן חצי מרחף .
לאט לאט החול שקע ,
אני מתחיל להרגיש דרך ההגנות והחומות .
את מה שהיא הרגישה ,
בשניה שזה קרה .
אה וגם לא נכון לי להתווכח איתה ,
היא מדויקת , מחוברת לרגע ,
אלי ,
ולעצמה .

Mary Jane - אהבתי.
לפני 13 שנים
פרא אדם - : ) תודה
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י