הולך בקלות

אני מפשל ,בלי שליטה .
זה קורה לי בלי שאני רוצה , אנ'לא שולט בזה

כשזה קורה המלאכית משאירה בי סימנים ,
סימנים בנשמה , דרך המבט שלה שאומר ,
" איך זה יכול להיות " דרך האכזבה .
והמבט של " מה בכלל אני עושה עם דפוק כמוך "

ואז היא מצליפה חזק , אז היא מענישה .
והכאב הזה מקהה את הכאב של הנשמה .

והוא שם הפרא , מחכה לי בפינה .
דרך הבריחות המרשימות שלו .
דרך מילות הטרקלין הגבוהות .
שפת הרחוב , חיספוס הימאי ,
הוא שם עם ניתוק האומן ,
היופי ובדידות השדה .
הוא שם עם הרוך ומגע המאהב .

השקט שלו מעצבן אותי ,
ממתין לי בחושך לוקח לי את השליטה .

אותה הוא לא מפחיד .
בי הוא עושה שמות , מפריע לי להקשיב .
ללמוד , להכנע .

מחכה לפעם הבאה ,
לזיין לי את הצורה